לדר' הידש ולחברי הפורום

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

22/07/2005 | 13:15 | מאת: תמימי

בהמשך להודעה על העייפות שלך דר' הידש, רציתי להגיד כמה דברי תודה והערכה לעבודתך המסורה כאן בפורום. אני לא יודעת אם אתה יודע ומרגיש כמה הפורום הזה הפך מקום חשוב ומשמעותי לכל כך הרבה אנשים. מצד אחד, הזמינות הגבוהה שלך והתשובות המקצועיות והרציניות לנושאי התרופות והמחלות מהן אנחנו סובלים ולעיתים המצוקה היא כל כך גדולה והבדידות והבושה כל כך חונקים שתשובותיך הן כמו אוויר לנשימה בשבילנו. מצד שני יש כאן הזדמנות לדיון רציני של אנשים שאינם יכולים להביא את עצמם החוצה בנושאים המדוברים. זה כל כך חשוב לי באופן אישי שיש לי מקום כזה בו אני יכולה להביא את אותם חלקים חולים שלי, את אותן חוויות רבות כל כך שצברתי במהלך השנים ובגלל הרגישות של מחלות הנפש אי אפשר להביא אותן לאף מקום כמעט, וגם אם כן כאן תמיד יש הרגשה שאנשים יודעים על מה אני מדברת. מחלת הנפש מספקת לנו לא רק מחלה אלא גם חוויה אנושית עשירה של מצוקה אבל גם של הרבה מעבר. הפסיכוזה, למשל, לצד המאניה, על גווניהן העשירים והסוערים. הדיכאון, על הריקנות והאפסות שהוא מגלם בתוכו. החרדה, עם המחשבות המוזרות שהיא מפיקה, עם החוויות הכל כך גופניות שהיא מכניסה לחיים. וכמובן- ההתמודדות. ההסתרה, החיים בסוד, הקושי עם זה, והכוחות הרבים שהקשיים האלה מלמדים אותנו שיש בנו. שמחת הניצחון כשהמשבר מאחורינו. הצבעים החדשים שהעולם מקבל כשיש הקלה מהסימפטומים. המיסתורין בנושא התרופות והשילוב המופלא בין גוף לנפש- מה, תרופות יכולות לשנות את המחשבות? זה אני או המחלה? והנושא הכל כך מעניין של טיפול פסיכולוגי על עוצמתו וייחודיותו בחוויה האנושית. ועוד כל כך הרבה נושאים אחרים מרתקים שעולים כאן לאור בפורום פסיכיאטריה. חזק ואמץ על עבודתך השחורה והיום יומית, שמאפשרת לנו כאן בית ועושה לנו אור בלב. תמי.

22/07/2005 | 23:10 | מאת: מיכאל(מיקי)

אני מצטרף לדברים של תמי. הבמה שאתה נותן כאן היא חשובה מאוד, ובהחלט עזרת לי בהתלבטויות שהיו לי בין שלל האישפוזים שהיו לי בשנה האחרונה. והשתמשתי רבות במקום הזה לבטא את ההתפרצויות שלי. מקווה שתמשיך להיות פה ד"ר הידש, אני מעריך את ההתמדה שלך. אני לא יודע אם במקומך הייתי נשאר כאן אחרי התקופה הלא נעימה שהייתה כאן לא מזמן, שבה אני עצמי לא הייתי כאן יישר כוח מיכאל(מיקי)

23/07/2005 | 01:16 | מאת:

ערב טוב התלבטתי אם לענות כאן וקשר לדברים החמים שנכתבו כאן ובשירשור הקודם. כמובן שאני שמח לשמוע את כל הדברים הטובים והחמים וגם לקבל את החיבוקים למרות שלא תיארתי לעצמי שאלו יהיו התגובות למכתבי הקצר מאתמול. אני מאוד שמח שאתם מרגישים שיש כאן מקום, במה ומרחב שבו אתם מרגישים נוח ונעים לבקר, לשתף ולהשתתף. זו מטרתי העיקרית ואני שמח על כך. מנהל המחלקה שלימד אותי פסיכיאטריה דר' מגל ז"ל, אמר שבפסיכיאטריה תמיד "הקירות מרפאים" וכוונתו הייתה שהאווירה והיחס הם הקובעים ולאו דווקא הדברים הטכניים והמדעיים. טוב, אני לא צריך לספר לכם שאחרי העליה והשיא יש גם ירידה ועייפות, אבל אחרי העייפות יש גם עליה...., כך שאין לי כוונות לעזוב או להפסיק, אני רק מקווה שמרץ הנעורים יחזור אלי. אני מאוד שמח שאתם מרגישים שותפים לנעשה בפורום, תודה על התגובות, ואכן בשביל חברה כמוכם אני כאן. שבת שלום הידש