יומן ציפרלקס 3

שלום לכם אני ממשיכה את סיפורי מעמוד 588. היום זה כבר היום השלישי לנטילת ציפרלקס במינון של שני כדורים. אני חייבת לציין שהרגשתי השתפרה די מיידית, חוץ מפה ושם הרגשה של מתח וטיפה מחשבות טורדניות כתוצאה מהמתח בשעות אחה"צ. אבל אלו תמיד היו השעות הקשות שלי בתקופות החרדות. למי שהגיב (ירון)- אני יכולה לספר שזו הפעם הראשונה שהחלטתי לקחת תרופה פסכיאטרית. מכיוון שהתקפי החרדה שלי היו באים יש מאין (אחרי לחץ וכעסים מודחקים לזמן ממושך), נעזרתי בכדורי הרגעה, נקודתית. השינוי בגישה שלי (רציתי להפסיק לחיות תחת איומם הבלתי פוסק של התקפי החרדה), והמלצה חמה מאוד של חברת ילדות על ציפרלקס (היא ניסתה כדורים שונים ולטענתה הציפרלקס נטול תופעות לוואי לחלוטין), העזתי וניגשתי לפני 3 חדשים, לראשונה בחיי לפסיכאטרית. בנוסף- לאחר ההתקף האחרון או יותר נכון התמוטטות העצבים האחרונה- הרגשתי שקשה לי לחזור לעצמי. נעזרתי יותר ויותר בכדורי הרגעה, שזה כמובן לא טוב. לעשות ספורט נמרץ בזמו התקף (למתעניין)- לא עוזר. ניסית פעם, לאחר שהבנתי את מנגנון ה"הלחם וברח". הפחד הוא כל- כך גדול במצבים כאלו שקשה בכלל לחשוב על משהו. לגבי מינונים- זו גם התלבטות שלי בכל פעם שהעלנו את המינון. מצד אחד אני יודעת ויכולה להתמודד בעצמי - הרי עשיתי את זה עד עכשיו. מצד שני- אם אני כבר נעזרת בכדורי הרגעה- הייתי רוצה להפטר מאותם פרפורים בבטן ומחשבות על חרדה, שהטרידו אותי במשך 10 שנים. בכל מקרה, הבנתי שהציפרלקס הוא יחסית חלש ומצריך מינונים כפולים. הבנתי גם שלכל אדם המינון שמתאים לו, וחשוב להגיע אליו. אין מצב של עליה במינונים ללא הגבלה, כפי שיש בכדורי הרגעה. נשתמע.

אני לוקחת ציפרלקס כחודש במינון של כדור ליום ועדיין אין הטבה ממשית. בנוסף אני משתמשת גם בכדורי הרגעה 2 ביום.הבעיה העקרית אצלי היא בלילות בהם אני מתעוררת עם סיוטים כל שעה וכן תחושה של חוסר יכולת לקום. אחרי כמה זמן אמורה להיות השפעה של הכדור? בתודה

שירי אינני יודעת מתי את נוטלת את הכדור- אבל גם אני סבלתי משינה קשה כשנטלתי את הכדור בערב. (הייתי נרדמת מהר ומתעוררת כעבור שעתיים בהרגשה קשה של מתח וסיוטים). אני חושבת שזה גם היה התבטאות של הקושי הפסיכולוגי ברעיון של נטילת תרופה פסיכיאטרית. כשעברתי לקחת את הכדור ביום- השתפרה שנתי מיידית! לאחר כמה ימים גם העלתי את המינון לאחד וחצי, בהמלצת הרופאה, כי לטענתה, הסיוטים בלילה הראו שעדיין אני לא רגועה. ובנוסף- עדיין לא הרגשתי חסרת חרדות במשך היום. בביקורת אצל הרופאה שלך- התייעצי איתה. שני

טוב לשמוע שני ש"אם כבר אז כבר", כלומר משהחלטת להכנס לטיפול התרופתי אז ללכת עם זה מתוך אמון מלא עד למציאת המינון הנכון. לאור תשובתך אני שוב מביע פליאה על היכולות שלך להתמודד עם הדבר החמקמק מעצבן ככ הרבה שנים ללא טיפול של ממש, אני חושב שזה מצביע על חוסן נפשי שנדרש בעצם בכל מצב רפואי שהוא. יש גם הגיון מאוד בריא בהחלטה ללכת עד מינון שקוטע את רצף החרדות לפרקים ארוכים משום שכך יש אפשרות לתת לזכרון לשכוח מהתופעה שנקראת הפחד מן הפחד, או במקרה שלך שתפסיקי לחשוש בשעות הבוקר ממה שעלול להתרחש אחה"צ. מאחל לך לעלות על מסלול טוב ובטוח לעבר ההחלמה.

מה מביא אותך לפורום? אם מותר לשאול.