צריכה עצה דחופה בבקשה אנשים תנו דעתכם...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הי אני מאוד צריכה עצה! יש לי המון בלגן בחיים במון כאב המון הרגשות רעות ועוד הרבה דברים רעים... כרגע אני עובדת בעבודה מאוד נוחה מהרבה סיבות לא שעות ארוכות משרד משלי מאוד נוח ואני בטוחה שהרבה היו רוצים עבודה כזאת... כמובן המשכורת על הפנים אני מקבלת בסביבות 1700 בחודש... אבל... (כמובן שיש אבל זה החיים שלי לא)? אני סובלת בגלל העבודה הזאת נורא! הלחץ הנפשי של התפקיד... הוא נוראי... אני לא יכולה לחשוב על העבודה בלי להצטמרר... בלי להרגיש רע בלי לקבל איזו בחילה או משהו כזה... אני מרגישה מוזר עם זה אבל אני כל כך שונאת את העבודה... כל כך שונאת! אין לי כוח לחיים שלי ובטח לא להתמודד עם דברים כאלה... מה אתם חושבים? אני צריכה לעזוב? או לסבול?? אין לי כרגע עבודה אחרת באופק... ואני לא יכולה להשאר בלי כסף.... אבל אני לא מסוגלת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא יכולה באמת! מה אתם חושבים? מה לעשות????
גם אני הייתי באותו בוץ.אני לא יודעת באיזה תפקיד את אבל אני, הייתי בתפקיד מאוד מאוד מכובד קיבלתי משכורת מעולה אבל סבלתי מאוד. חייתי את העבודה הזו כל היום וכל הלילה. המחשבות, החיים ואפילו הבילויים היו סביב העבודה הנוראית הזו. אני עצמאית לגמרי ובודדה בעולם אין מי שתומך בי ואני רוצה להגיד לך שעם כל המחויבויות שיש לי בחיים בעיקר כלכליות, ומצבי הכלכלי הקשה, בוקר אחד החלאטתי שאניי עוזבת. הלכתי לי לבד הבייתה, התפרצתי בבכי אבל ידעתי שאני גיבורה כי מה שלא עושה לי טוב, ומה שגורם לי להשתעבד אליו, אני מתרחקת ממנו גפם במחיר ההכי כבד כי קודם כל זו אני ואחר כך המסביב. לגבי מה יהיה? איך אסתדר? לא חשבתי יותר מדי. קודם כל עזבתי מה שעשה לי רע ובשלב השני - נרגעתי למדתי קצת מה בכללאני רוצה (ותתפלאי שהגעתי למסקנה שאני יורדת מכל משרה ניהולית/גבוהה אלא מהשהוא קטן פשוט עם משכורת שתספיק לי והעיקר שכשאחזור הבייתה לא אחיה את העבודה) ולאחר מכן הלכתי לכל חברות כוח אדם, לשכות, ראיתי עיתונים והכל. היום אני מסודרת ואפילו מאוד. אל תפחדי לעשות צעדים . אל תרגישי תלויה גם לא במה יהיה כי אחרת שום דבר לא יקרה ואת תשארי בבוץ. קומי ותוכיחי לעצמך שאת 'כרישה' גם בהחלטות האישיות שלך. (1700 בחודש זה לא קשה למצוא...). אל תחשבי יותר מדי תתרכזי בהווה ותתרחקי ממה שגורם לך רע, בטח אם את יודעת בוודאות שהוא המקור לסבל שלך.
תודה לך! אני מקווה שאני אצליח לעשות את הצעד הזה מהר!!! כי אני ממש לא יכלה ככה... עכשיו אני חושבת על זה ונהפכת לי הבטן... אוף אני שמחה שזה הסתדר לך... ואני מקווה שאוכל להסתדר כך גם... אבל כל כך עצוב לי.... אני צריכה לעשות את זה אני יודעת... אבל זה באמת שווה את זה??? אוףףףףףף אין לי כוח....
שופטת שלום השאלה היא אם רע לך גם בתחומים אחרים או רק בקטע של העבודה... אם זה באמת , אבל באמת בעיה שאת מזהה רק מבחינת העבודה ובשאר התחומים את מאושרת - אז תעזבי אבל אם לא ואת מזהה שיש לך בעיה בעוד תחומים אז הפיתרון לא יהיה ,לדעתי , שינויי מקום העבודה. אני עזבתי את העבודה בתקווה למצוא משהו שונה , ובסוף מצאתי את עצמי בבית בדיכאון בלי כוחות להתחיל משהו חדש. סליחה על הפסימיות (-: לפעמים מצב של חוסר עשייה , אפילו זמני , מוביל למצבים לא טובים . אולי תרשמי במקביל לחברות כוח אדם ותבררי שיש לך לאן ללכת , כי שינויי גם כשרע הוא לא תמיד טוב. ואולי כמה פגישות עם פסיכולוג רק בשביל הכוחות הראשונים , התמיכה וקבלת החלטות נכונות יעזרו לך.... ? בהצלחה ,לאן שתפני... נ.
למה את כ"כ סובלת בעבודה הזו ?
זה פשוט לחץ נפשי עצום... אחריות ענקים... כוללת כסף אנשים ועמידה ביעדים מאוד גבוהים... אני עושה עבודה של לפחות 3 אנשים... ואין שום גיבוי רק דרישות... לא יודעת... אולי אם המצב בחיים שלי היה אחר היה לי יותר כוחות להתמודד עם העבודה הזאת... אבל אין לי... לכן.. לא יודת מה אעשה...
אני די מסכימה למה שכתבה "עוד אחת". אני רק הייתי שואלת את עצמי שוב אם באמת העבודה הספיציפית היא הגורם ללחץ נפשי כבד, או שבמצב הנוכחי כל מחויבות תגרום תחושה כזו. אם זה המצב, ואם העבודה באת נוחה יחסית, אולי עדיף לבדוק קודם אם אפשר לקחת חופשה, אפילו חופשה של כמה חודשים (ללא תשלום כמובן), ובנתיים לבחון את הדברים, וגם את האפשרויות האחרות בשוק, בלי שתאבדי את המשרה.
אני לא חושבת שכל עבודה הייתה מעיקה עלי בצורה כזאת... אני עבדתי מיום שיחרורי מצה"ל עם הפסקה של חודשיים באמצע... עבדתי בעודות עם אחריות גדולה מאוד אחריות של חיי אדם שהיתה מוטלת גם עלי... וזה לא היה כל כך מלחיץ כמו עבודה זו... לקחת חופש לא בא בחשבון כי אני כתבתי פה... אני עושה עבודה של 3 אנשים ואם אני לא אהייה (או מישהו אחר בתפקיד כמובן) המוסד לא יוכל לתפקד לחלוטין... כך שאין שום אופציה אני לקת יומיין חופשה אתמול והיום... ואני עדיין כל הזמן חושבת רק על יום ראשון שאני אצטרך לחזור לשם..... אוףףףףףףף לא רוצה לחשוב על זה אפילו.. לא יודעת... אני בכל אופן בנתיים מפיצה קרות חיים.... את יודעת סך הכל אני לומדת מה טוב לי ומה רע לי עבודה כזאת לא אקח עוד בחיים זה בטוח!!! תודה לך! מקווה להחליט נכון... אני
