לא טוב לי........

ערב טוב, לאחרונה קשה לי להתגבר על החרדה למרות התרופות.(1 סרוקסאט-20 מ"ג ביום)וקלונקס רק פעמיים בשבוע.(0.25 מ"ג). הבעייה היא שאני נילחמת עם עצמי יום יום ,שעה שעה ואפילו כל שנייה.החרדה מלווה אותי מהרגע שאני מתעוררת עד השינה. ואולי הגיע הזמן שקצת אספר לכם ממה הכל התחיל ומה אני מרגישה. לאחר לידה שהייתה לא רגילה חזרתי הבייתה די מוגבלת מבחינה פיזית וכניראה שזה השפיע עליי בהמשך........ אחרי חודש בערך הרגשתי שהידיים נירדמות לי .ניסיתי להזיז אותן שוב ושוב ובו בזמן הרגשתי שאני הולכת לאבד את ההכרה.ההתקף היה לכמה שניות שכמובן הייתי בהכרה מליאה.הזמנתי רופא והוא קבע-התקף פסיכוסומטי.לא ממש הבנתי אבל המילה הפחידה ומאותו הרגע חיי השתנו. פחדתי להיות עם התינוק לבד,פחדתי לצאת שמא זה יקרה שוב. אחרי חודשיים של סבל הלכתי לייעוץ פסיכיאטרי.(חברים הכריחו אותי). היא קבעה שאני סובלת מחרדות.הרגשתי באותה תקופה כל מיני דברים מוזרים ואני חייבת לומר שרובם נעלמו.אבל דבר אחד לא נעלם ואני חיה אותו רגע רגע. אני מרגישה חוסר יציבות ברגליים (פיק ברכיים)ושאני מאבדת את השיווי משקל כל רגע. די ,אין לי כוח כבר. מה עושים?? התרופות שיפרו את מצבי פלאים אבל נישארתי עם החרדה הנ"ל שלא עוזבת אותי אפילו לרגע,זה מלווה בסחרחורות. קשה לי. שגב

הי שגב. אני כתבתי כבר כאן, ואפילו אוליי לך. ואכתוב שוב ושוב אם צריך. : סרוקסט אינו כה יעיל לחרדות כמו האפקסור- הראייה שאת לוקחת בשילוב קלונקס. כלומר גם את מרגישה את זה. אבל כנראה כדי לא להתמכר את מסתפקת בפעמיים בשבוע, וביתר הזמן נאלצת להשלים עם תופעות המתח והחרדה. (אני צודקת?). לי הסרוקסט עזר, אך לא פתר את בעיית החרדה והאפקסור - שאני לא סוכנת שלו, למי שתיכף יכתוב- עשה הבדל של יום ולילה. העובדה היא שוב, שאת הסרוקסט משלבים עם כדור להרגעה, ואילו באפקסור זה אינו נחוץ. למרות שלא נראה לי שתיישמי את העצה חשבתי שטוב לומר לך אותה. (אני עברתי ישירות מסרוקסט לאפקסור בלא כל בעייה). נילי.

היי שגב, קשה לך, ואני מקווה שתתאוששי במהרה. הזמן הוא גורם מאוד משמעותי במה שקורה לך ובהתייחסות. לצערי אני לא זוכר בדיוק בן כמה הילד שלך וכמה זמן את נוטלת סרוקסט. הזמן הוא גורם מפתח, אנא כתבי לי אם את עדיין ערה, אם לא אז לילה טוב, ונקווה שמחר תרגישי טוב יותר ונשלים את הדברים. לילה טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב יקירתי, גם בפעם שעברה שייעצת לי לקחת את הכדור התייעצתי עם הפסיכיאטרית שלי והיא אמרה שעדיף לחכות עוד קצת.היום אני משוכנעת שחבל..........שלא עשיתי זאת קודם. את יודעת,אנחנו לא ממש אוהבים שינויים ולעבור לכדור אחר אני קצת חוששת ששוב אצטרך לעבור את ההסתגלות.מה גם שאם הכדור טוב לך לא הכרחי שיהיה טוב לי. אבל תודה לך ואני אנסה את מה שהצעת כאשר הפסיכיאטרית שלי תחזור לארץ.הייתי גם רוצה לשמוע את דעתו של הד"ר החמוד שלנו. תודה שגב

הכל מהקלונקס......

ערב טוב, אתה בטח מתכוון שבגלל שלא לקחתי את הקלונקס אז......... מזמן כבר רציתי לשאול אותך שאלה-האם אתה נוטל כדורים כלשהם??כי ניראה לי שאתה נגד כל הפסיכיאטרים אבל ברמה מוגזמת? שגב

ד"ר הידש כתב פה פעם על הכדור של הסבלנות שעוד לא המציאו לצערנו, הכדור החסר הזה , כמו הרבה דברים שאינם, הוא תמיד הדבר הכי נחוץ... יכול להיות שנילי צודקת, ויכול להיות גם שאור צודק, לא יודע, מאחר והתנסות שלי עם בנדזו ועם סרוקסט הייתה שונה משלהם, העצה שאני יכול לתת מאוד דומה לזו של ד"ר הידש, לחכות ולקוות שכמו שחלק מהסימפטומים נעלמו עד עכשיו, יעלמו כל השאר, עד שהחרדות תעלמנה לגמרי. בנתיים, מאחר ועצות מועילות של ממש אין לי, קבלי חיבוק וירטואלי, אני מקווה שהוא יועיל יותר. תרגישי טוב :-)

והכותרב הייתה צריכה להיות "הי שגב" (מעצבן שאין קוקיז בפורם הזה...)