שאלה לגבי פקסט ועוד דברים

שלום! אני בחור בן 20, לפני חודש וחצי סבלתי מדיכאון די קשה (פעם ראשונה שזה קרה לי עד כדי כך). עם הזמן (שבועיים שלושה) המצב השתפר וחלף, אחרי שבוע בערך של הרגשה טובה, החלו לי מחשבות מציקות ופחד נורא שנמשכו והתגברו, עד כדי שפניתי לחדר מיון, שם איבחנו שמדובר בחרדה. לאחר מכן פניתי לפסיכיאטר והסכמתי לקבל טיפול תרופתי (לפני זה עוד התנגדתי) אבל הרגשתי מאוד במצוקה כך שלא חשבתי הרבה לפני. כרגע אני לוקח מזה שבועיים 20 מ"ג פקסט ו-10 מ"ג טרנקסל ובימים האחרונים אני מרגיש מעט שיפור. פניתי לפסיכיאטר שהמליצו לי עליו והוא גובה מחיר גבוה מאוד. אבל אני לא מרגיש מרוצה, אני מרגיש לא נוח לדבר איתו, הוא אדם קר ולא מראה יחס חם או איכפתי במיוחד, לא מרבה בדיבור והסברים לדברים שאני שואל, וגם שכח דברים שכבר אמרתי לו בפגישה הקודמת (שתי פגישות סך הכל). בפעם אחרונה חשתי מבולבל וכועס כשיצאתי מהפגישה. שאלתי היא - האם אני צריך להרגיש שנוח לי איתו, שיש כימיה והבנה או שלהתייחס אליו רק כרופא מומחה שיודע את העבודה שלו? האם הפתיחות חשובה כמו עם פסיכולוג למשל או פחות? ועוד משהו - האם הטיפול בתרופות יכול להזיק לי? כי רק לא מזמן מלאו לי 20, וכתוב בעלון התרופה שלא לשימוש בני נוער, ולפי מה שהבנתי מדובר בשימוש להרבה זמן. כמו כן אני מרגיש עייפות מדי פעם וכשאני מפהק יש לי רעידות בידיים וסחרחורת. תודה מראש, ישר כח לכולם.

התשובה היא- כן- אתה צריך להרגיש שנוח לך איתו, שיש לך אמון בו, שהוא אמפתי, אנושי, מקצועי, מנהל רישום רפואי ולא מסתמך רק על הזיכרון, מסוגל לענות על שאלותיך החשובות בפגישות עצמן ואם יש צורך אז גם טלפונית בין הפגישות. גם אם הוא איננו פסיכותרפיסט, הוא עדיין רופא ובדומה לכל רופא, מכל תחום אחר, חשוב שיתמלאו התנאים הנ"ל. זה לא ייחודי לפסיכיאטריה. זה א'-ב' ברפואה. רופא הוא קודם כל מטפל וכל מה שאתה מבקש זה דברים בסיסיים ביותר. אם הוא לא מתאים אז תחליף אותו.