אם יותר לי להביע דיעה משלי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
זהו מסוג הדברים אשר נושא האתיקה מעורב בו. נהיר שלא מתבצעות גניבות. אבל אולי כן? לקבוע שהזולת חושב בצורה לא מציאותית יכול להיות דבר אינסטינקטיבי אל מול מחשבות מופרכות, אולם כאשר יש לאדם אחד כוח וסמכות לקבוע את ה'מציאות' עבור אדם אחר.. יש כאן פתח לעריצות. נודע לי בעבר על אישה שהייתה 'חושבת' שהיו גונבים מביתה. האישה הייתה בעבר קורבן להתעללות מינית. היא עברה דברים מחרידים ומכיוון שלא יכלה לשאת את המחשבה שהתעללו בה מינית תיעלה אותה ל'פלישה' מסוג אחר: יותר נסבלת : 'פלישה' לביתה. זה היה יותר נוח מאשר לחשוב שפלשו לגופה. לצערי הרב כאשר פסיכיאטרים ( מבין אלו שעוסקים בכפייה פסיכיאטרית) אינם רואים את האדם על מכלול נסיבותיו ואינם חשים אמפטיה אלא מידי מפטירים בהתנשאות : "הנ"ל חושב מחשבות שווא"--> הם מוציאים את האנושיות מן המקצוע. זה נכון שישנן מחשבות שהינן מחשבות שווא וכל אחד לוקה בהן במידה זו או אחרת ( במידה קטנה: זו מקובלות חברתית. נערה רזה בת 12 שחושבת שהיא 'שמנה' היא בעלת מחשבות שווא אך אילו הן מחשבות שווא בעלות מקובלות חברתית. כנ"ל החרדי שסבור שהמשיח בא. אילו הן מחשבות שווא בעלות מקובלות חברתית) --> אבל ראייתן באופן אוטומטי כ"פאתלוגיה" ללא התייחסות להיסטוריה של המטופל ולנסיבות חיו ומבלי שמץ אהדה אליו עשוייה להיות הרסנית.
לעיתים שגעון הוא תגובה שפויה לנסיבות לא שפויות. לפני כמה שנים הייתה כתבה ב'מעריב' על ניצולי השואה: אישה קשישה שכבר עברה את גיל הפוריות ב 20 שנה , ואשר ילדה נרצח לעיניה על ידי הנאצים דימיינה שהיא בהריון. הרופא, שהיה מאד הומני, התייחס אליה כאילו היא 'בהריון'. זאת חמלה. זאת דוגמא ראוייה לציון של חמלה, אמפטיה, חוסר התנשאות. לדעתי: ישנם מצבים שאיננו יכולים לשפוט בהם אנשים היו קורבנות למצבים בלתי אפשריים ואז מחשבת השווא, שאת בהריון בגיל 70 ( משום שהנאצים רצחו את הבן שלך לנגד עינייך כשהיית צעירה) היא השפיות היחידה האפשרית. ענבל
שאת מנהלת הזדהיתי בשם shaulito
לשאול שלום, א.אין חובה לענות לכל הודעה בפורום. בימים אילו זמני קצר כך שאני מגיבה פחות בפורום, ללא קשר לפונים או לשואלים או למשתתפים. אהיה כנה: תארת פנטזיה של אלימות קשה כלפי אישה שאתה מכיר. איכשהו התיאור הזה של אלימות קשה כלפי אדם שאיני מכירה הרתיע אותי. חוץ מזה הטון של ההודעה, שנראה כאילו הוא 'סוגר חשבון' עם אותה אישה שכנראה קראה את ההודעה והבינה שזאת היא: חרג מהצגת דוגמא של חולה שאינו מודע למצבו ופועל תחת המחלה, ונראה שהאזכור המפורט של אותה אישה והפנטזיות האלימות כלפיה לא נעשו בתום לב, ( לצורך הצגת דוגמא של אדם הפועל מתוך מחלה) אלא כוונו למקום אחר, לא תמים. צר לי אבל האלימות המילולית שהופנתה בהודעה כלפי אותה אישה אנונימית הייתה לא נעימה לי, מה גם שלאחרונה עקב קוצר זמן איני מגיבה לכל הודעה באשר היא. יש לציין שגם אני כגולשת מעלה שאלות מאד חשובות בפורומים אחרים, ולא תמיד מקבלת תשובות. יתכן כי כוונתך הייתה טובה או תמימה אך לפעמים ההצגה הראשונית של נושא היא שקובעת. בברכה, ענבל