דיווח לפסיכיאטר על...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
האם בכל מקרה שמדווחים לפסיכיאטר אפילו על מחשבה חולפת,שאולי הופיע פעם או פעמיים,ושאין באמת כוונה ליישמה, על מחשבה אובדנית(על התאבדות), האם מיד מאשפזים את אותו אדם, אפילו אם אינו מהווה איום על עצמו או על סביבתו?
למתעניינת, בטח שלא! זה בדיוק התפקיד של הפסיכיאטר, לשמוע, להבין את המחשבות, להיות שותף להן ולתת את הטיפול הטוב ביותר כדי שמחשבות כאלה יחלפו. יש המון סיבות למחשבות אובדניות, כל אחד מאיתנו הרהר מתישהו בסוגייה הזאת, מי יותר ומי פחות. יש כללים ברורים מאוד לאישפוז, אין צורך לפחד, המחשבות בטח מטרידות ומפחידות אותך, וכדאי לקבל עזרה בלי פחד. ערב רגוע, דנה
דנה תודה על תשובתך,אך האם את בטוחה במה שכתבת או שזו רק דעתך האישית,חשוב לי לדעת,כיוון שיכול להיות שפסיכיאטרים יראו זאת בצורה שונה מאשר את רואה.
מתעניינת שלום, לאשפז בנאדם בכפייה זהו צעד מאוד דרסטי של שלילת זכויות יסוד של חופש כבוד ואוטונומייה, כיום המגמה היא להימנע עד כמה שאפשר מפגיעה בזכויות אלו. המגמה היא לטפל באנשים מחוץ לבתי חולים ובהסכמה כל עוד הדבר אפשרי. אני לא מכירה לגמרי את החוק בנוגע לאשפוז בכפייה, אבל נדמה לי שמאוד קשה לשלול מאדם את חירותו ולאשפזו, גם אם הייתה לו מחשבה אובדנית, ועל אחת כמה וכמה אם היא הייתה חולפת ולא היו לו כוונות לבצע מעשה אובדני. נדמה לי שיש צורך בהתרשמות כי ישנו ניסיון ממשי לפגוע בעצמך, פגיעה בשיפוט או בבוחן המציאות והוכחה כי זה קשור לבעייה נפשית, על מנת שתהייה עילה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי. מצורפים שני קישורים בנושא: הראשון - סקירת המצב המשפטי של אשפוז כפוי של חולי נפש http://www.mentalnet.org.il/article/?id=805bdca359a985d965b1ef64cb98c589 השני - חוק טיפול בחולי נפש (בו מצויינים התנאים לאשפוז כפוי) http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/139A2A3D-5E79-4355-B618-99E7743C5E2C/0/HokTipol.doc ומשהו נוסף... נדמה לי שבגיל ההתבגרות יש די הרבה אנשים שחשבו פעם או פעמיים על איך זה להתאבד ושאר מחשבות על מוות - זה לא תמיד חייב להיות מסוכן לחשוב. נשמע לי מדברייך כי אולי נבהלת מהמשמעות של מחשבות אלו. כאשר הגבול בין "לחשוב" לבין "לעשות" הוא ברור אז הסכנה קטנה יותר, ואני לא יודעת על מי מדובר אבל נראה שהוא/היא יודע/ת את הגבול. עדיין נראה לי שכדאי בטיפול לנסות ולהבין מה המניע למחשבות אלו ולטפל בכך ולשתף את הפסיכיאטר/המטפל. מקווה שעזרתי, אני.
בחוק כתוב שאפשר לאשפז בכפיה אם ישנה "סכנה פיזית _מיידית_". לכן אם את אומרת לפסיכיאטר שאת מתכוונת להתאבד עוד חודש הוא לא יכול לאשפז אותך היום כי הסכנה איננה מיידית. כמו כן, אם את אומרת שאין לך שום כוונה ליישם את הכוונה אז גם הוא לא יכול להפעיל הוראת אישפוז כפוי. הוא יכול רק אם תגידי שאת מתכוונת להתאבד בזמן המיידי, הקרוב ביותר, עם כוונה ממשית לביצוע. לסיכום, אם אין כוונה ממשית לביצוע או שהכוונה לביצוע היא לזמן רחוק אז אין אפשרות חוקית לאישפוז כפוי.
שלום לך , לרבים מאיתנו יש מחשבות חולפות שהם גם קשות . זה בהחלט טבעי שלאדם גם בריא נפשית יש רגעים של משבר . לא ניראה לי שהמחשבות האלה רציניות וברות ביצוע . בכל מקרה מחשבות " שחורות " מתמשכות ומטרידות , כן כדאי לדווח לרופא . בד"כ הוא לא יאשפז , אולי יחליף טיפול קיים . בי ובהצלחה
תודה למשיבים, בודאי שהפסיאטר חייב לבצע שיקול דעת, וגם לפעול לפי החוק. כך שאפשר להרגע. שבת שלום דר' גיורא הידש
תודה לכולכם על התייחסותכם ותשובותיכם, איני רוצה שישתמע כאילו אני מעוניינת באמת להתאבד,(אפילו מפחיד אותי לכתוב לכם "לסיים את חיי" כי המוות מפחיד אותי מאוד),אך לא אשקר -בזמן ייאוש קיצוני שהיה לי (וזה קרה פעמיים) הרגשתי שהיה הרבה יותר קל לסיים עם הכל(עם כל הסבל) וזהו ,זאת-אומרת היו רק פעם-פעמיים מחשבות על כך,אך זה רחוק מאוד ממחשבה או מרצון לבצע זאת,כי בכל-פעם שחשבתי על-כך חשבתי על מה אפסיד בעקבות כך בחיים,ועל משפחתי שתסבול בעקבות כך. אבל בכל-זאת הפחד שלי,ואתם צודקים שאולי זו חרדה, היא שרק אם אספר אפילו על מחשבה חולפת זו לפסיכיאטר,זה יאלץ אותו לאשפז אותי.
הנושא איננו מחשבות אובדניות כאלה או אחרות, אלא מדוע אין לך אמון ברופא המטפל. מדוע את חושבת שירצה לכלוא אותך או להזיק לך בניגוד לרצונך. אפשר לספר לפסיכיאטר הכל אם יש לך אמון בו וחשוב שיהיה אמון. כאשר אין אמון יעילות הטיפול היא חלקית ולוקה בחסר. אישפוז כפוי הוא צעד שננקט רק במקרים נדירים. עם זאת דבריך לא מנותקים לגמרי מהמציאות כי ישנם פסיכיאטרים שמאשפזים מחשש שהמטופל באמת יתאבד ואח"כ הם יואשמו ברשלנות. לכן כאשר מושמע איום ממשי לטווח המיידי תיתכן לפעמים גם אפשרות כזאת.
ראשית-כל יש לי אמון מלא בפסיכיאטר,אחרת לא הייתי ניגשת אליו, שנית- זה לא שאני לא בוטחת בו אך כפי שהבנתי מדברי כולם ובעיקר מדברי ד"ר הידש, אין ביטחון מלא שינקט בצעד זה או אחר,וגם איני יודעת באיזה שיטה הוא נוקט,ואפילו אם הוא בעדי אני מפחדת שהוא בעד לאשפז גם רק במקרה של מחשבות,ואולי לדעתו זה יהיה לטובתי ולא לרעתי,ואז אעמוד בפני מצב בלתי-אפשרי; ויכול להיות כמובן שאני מנפחת את כל העיניין ושהוא יגיב בצורה שונה ממה שאני חושבת.