רגע בחיי נפגעת מינית

יש משהו שאני חיבת לפרוק. אפשר מבחינתי ללמוד גם בחוג לקרימינולוגיה. המכתב למעשה נועד לאנס בפוטנציה... רק רגע אחד עצור, תקשיב מה עושה כפייה של מישהו אחד על מישהי אחרת. פחד מוות ראשוני... הוא ירצח אותי? או" רק יאנוס" ? הוא יחזיר אותי למקום מואר, או שיעזוב אותי חבולה ומדממת כאן באמצע שום מקום? אני אמצא את עצמי בהריון בגלל האונס, או רק אדבק באיזו מחלת מין? ואים הוא לא ירצח אותי ואני אצליח להגיע בסופו של דבר הביתה, מה יגידו ההורים שלי? הם יכעסו? אולי ירביצו לי? אני אשמה במה שקרה לי? כן עכשיו אחרי הרבה הרבה אחרי שאני כבר בבית, אני מרגישה אשמה, הבאתי את זה על עצמי התלבשתי בצורה פרובוקטיבית עצרתי טרמפ באמצע הלילה.. תמיד לימדו אותי להזהר מאנשים זרים. ואני לא נזהרתי ממך, שנים אחר כך...אתה כבר שכחת מהאונס ואצלי התמונה כל כך חדה ברורה נוקבת כואבת... היא תחזור אלי כל רגע אפשרי, בנסיעה באוטובוס כשהעצים חולפים על פני... כשאני יוצאת רגע יחפה לגינה. זה קרה על החול אתה זוכר? אפילו ברגע כל-כך אינטימי ,כשאני אניק את הילד שלי, שרחוק כל כך מהזוהמה שלך...של החיים. ואחר כך אני יעבור לילות שלמים ללא שינה. כמו עכשיו למשל... שים לרגע אחד את אמא שלך את אחותך.או את הבת היקרה שלך במקומי, ותחשוב פעמיים לפני שתעיז לאנוס...

ליאור העלית לי דמעות בעיניים. הלוואי וניתן היה להעביר את כל האנסים האלה איזו הדמייה של כל הסבל שהם גורמים לאחרים, שיבינו כמה זה בלתי הפיך הצלקות האלה. כמה זה ממשיך ללוות כל החיים. כמה זו טראומה קשה וממושכת. כמה קשה להפסיק מעגל של אלימות. מי יודע איזה טראומות גורמות לגבר לאנוס. ואיך אפשר למנוע את זה? המכתב שלך מאד נוגע ללב ומרגש. הייתי שולחת אותו לבית הסוהר כדי שיעבדו שם עם אסירי המין. שיבינו איזה נזק הם גרמו- לא רק לגוף אלא בעיקר לנפש. תרגישי טוב, תמי.

ליאור שלום אני מזדהה מאוד עם מה שכתבה תמי. האם עיבדת את הטראומה הזאת באיזושהי מסגרת טיפולית? תרגישי טוב, נינה