רופא או פסיכולוג עם מחלת נפש

האם מבחינת החוק בישראל רופא או פסיכולוג יכול לעבוד במקצוע עם מחלה נפשית? במחלה נפשית הכוונה היא למחלה כמו מניה דיפרסיה חרדות או דיכאון שאינם פוגעים תפקודית ביכולותיו של האדם כשהוא ברמיסיה- מאוזן מבחינה תרופתית ומטופל. איזו פרוצדורה צריך לעבור אם מדווחים למשרד הבריאות על מחלה כזאת? האם הפרוצדורה היא עניינית והוגנת או שיש בה סטיגמות שרק מקשות? במילים אחרות- האם צריך להסתיר מחלת נפש כדי לעסוק ברפואה או בפסיכולוגיה? אשמח על תשובת דר' הידש ועל תשובות מהמשתתפים. תמי.

תמימי, ערב טוב אין לי תשובה לשאלתך הלא פשוטה, בוודאי תקבלי תשובה מד"ר הידש. אגב, אם אינני טועה, סיפרת שאת רוצה לשתף את הפסיכולוגית שלך בסיפור הזה. האם סיפרת לה? אם כן איך היא הגיבה? נינה

אני לא יודעת לגבי רופא או פסיכולוג, אני יודעת לגבי עובד/ת סוציאלי/ת - אין סיבה שלא לעסוק במקצוע ולטפל באנשים (גם פסיכותרפיה) כל עוד מאוזנים תרופתית. אין הגבלה חוקית שלא לעסוק במקצוע בשל מחלת נפש. יחד עם זאת במקרה ונמצאים במצב לא מאוזן, למשל מצב פסיכוטי, למיטב ידיעתי בתקופה זו לא ניתן לטפל באופן זמני. אני לא יודעת כיצד הולכת הפרוצדורה של הדיווח, אולי כדאי לך לעיין בחוק הפסיכולוגים (אם יש דבר כזה, כפי שישנו חוק העובדים הסוציאלים). סופ"ש טוב לכולם! אני.

יש וועדה מיוחדת במשרד הבריאות. לדעתי כיום הנטיה היא להחמיר. במיוחד כאשר היו מספר רופאים ממוצא רוסי שהיו מכורים לסמים וגרמו נזק למטופלים שלהם.

לנינה- החלטתי בסוף לא לספר לפסיכולוגית האחראית כי הבנתי שמתמחה אחר שהיה לו משבר בתקופה שלי ולקח תרופות הפסיקו לו את ההתמחות לשנה, מה שבסדר לזמן המשבר, אבל עכשיו- אחרי שנה, הבחור התאזן, התחתן, שיקם את חייו- ולא נותנים לו לחזור, עושים לו המון בעיות. משתפרת- אני לא בטוחה שחוק הפסיכולוגים הוא זהה לחוק העובדים הסוציאליים ושאצל העובדים הסוציאליים מקפידים כמו אצל רופאים ופסיכולוגים. כדי להרשם לפינקס הפסיכולוגים צריך לענות על שאלה האם אתה סובל ממחלת נפש או לקחת בעבר תרופות פסיכיאטריות. אם עונים על השאלה בחיוב צריך לעבור וועדה רפואית שמורכבת מפסיכיאטרים, וזה ממש לא מובן מאליו שבמצב מאוזן ירשמו לפנקס. בהחלט יש מגמה של החמרה וכיסוי תחת. אבל מעניין אותי מה באמת החוק אומר. אני יודעת שמטפלים עם מחלות נפשיות מסתירים את זה. לפחות אני מסתירה. הסיבה להסתרה היא לא הביישנות הטבעית שלי, אתם כבר מכירים אותי ויודעים שאני דווקא אוהבת לשתף אחרים בסיפור שלי. הסיבה היא חשש ריאלי שברגע שאספר, תופסק ההתמחות שלי, ויעבירו אותי לוועדה רפואית, אפילו שאני כרגע בריאה ומאוזנת. הלוואי ומישהו היה יכול להגיד לי שאני טועה. תמי.