הורים

שלום, אני בת 18 וחצי שנה לםני גיוס. אני גרה בבית עם ההורים שלי שבכלל לא מסתדרים ביניהם. כל הזמן אני באמצע ומאז שאני זוכרת את עצמי אני ואחי עדים למריבות שלהם ולצעקות שלהם. אחותי הגדולה התחתנה והתגרשה אחרי שלוש שנים ועכשיו חזרה לגור בבית. אני יודעת שאני לא רוצה בכלל להתחתן, אני לא מתעניינת בקשר עם בחורים למרות שכל החברות שלי כבר במערכת יחסים. כל מה שאני רואה זה רק את הצד השלילי של זה. אני לא יכולה לחשוב על ילדים כי אני לא חושבת שאני יהיה אמא טובה, אני פוחדת שאני לא יכולה להשתחרר מכל הדברים שראיתי בבית ושזה יהרוס לי את החיים כמו שקרה לאחותי שעכשיו אומרת לי שההורים הרסו לה את האפשרות להיות מאושרת כי כל מה שהיא ידעה זה רק מתוך מה שהיא ראתה בבית. היא עכשיו בטיפול וגם בתרופות אחרי הגירושין. האם כדאי לי גם ללכת לטיפול? זה יעזור במשהו? סליחה על האורך, ותודה לולי

ללולי יתכן מאוד שאחותך צודקת, בדדרך כלל אנחנו מחקים את ההורים שלנו כיוון שהם הדוגמא הקרובה ביותר שקיימת, גם אםם הם הורים טובים וגם אם לאו. לכן במקום להתייאש כדאי לחשוב על כך שאת תהיי אמא אחרת, ובת זוג אחרת, אחת הדרכים הטובות להתגבש ולהתנהג אחרת היא בעזרת טיפול נפשי. ומהדוגמא של אחותך רצוי וכדאי לפני הנישואין.... כל טוב דר' גיורא הידש