הכי גרוע זה הבדידות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בעיני הסבל הכי גדול בעולם זה הבדידות. עם הכל ניתן להתמודד, גם עם המחלות הגדולות ביותר, כשאנחנו לא לבד. כשאיננו לבד אנחנו גם מקבלים תמיכה, גם ידע, גם עצות, גם אהבה. הכי גרוע להישאר לבד. במיוחד עם מחלות נפשיות. עם כל הסטיגמות שיש עליהם אצלינו ואצל סובבינו. עם כל הפחד שגילויין יפגע בנו. עם כל הבורות. עם כל הבושה. עם כל האשמה. אבל השינוי יכול להתחיל אצלינו. בואו לא נהיה לבד. בואו לא נישאר בבידוד של המחלה. של הסבל שלה. למרות שזה נראה כזה פרדוקס. הרי דיכאון משמעו הסתגרות. הרי פסיכוזה היא חיים בתוך בועה משל עצמינו. הרי כשאנחנו חרדים אנחנו רק רוצים להתחבא מהעולם. ובכל זאת, כאן, בפורום, בואו לא נהיה לבד ולא ניתן לחברינו להרגיש לבד. כי הבדידות היא הסבל הנורא ביותר. מה דעתכם? תמי.
תמימי מסכימה עם כל מילה שכתבת... אני איתך נינה
