מוטיבציה וחשק - מהיכן ?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, אני בת 30 ומטופלת אצל פסיכיאטר כבר כמה שנים. הכדורים שאני לוקחת לא עוזרים לי להפחית את חרדתי החברתית ע"מ שאצא מהבית ואהיה כמה שיותר בסיטואציות חברתיות. אני למעשה נמנעת מכך לחלוטין. אין לי בכלל חברות. אני בודדה בעולם. אין לי חשק לעשות דברים, ואפילו כשהתחלתי במשימה, מיד אני נשברת ומרימה ידיים. כל דבר שביכולתי לדחות, אני דוחה. ברור לי שזה פוגע בחיי האישיים, אך בעבודה זה גם ככה. מהיכן לוקחים מוטיבציה ורצון לבצע דברים, ומה תוכלו להציע לי לעשות בנידון?
לשלומית אפשר להציע להחליף את הכדורים אבל איני חושב שזו הנקודה. בנוסף לטיפול התרופתי חייבים להיות במסגרת של שיחות כך שתוכלי לתרגם את היכולת שלך להיות בחברה גם למעשים. כלומר התרופות רק נותנות את היכולת והאפשרות, אבל צריך גם לעשות... .וכאן השיחות עשויות לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש
ממליצה לך לעבור טיפול קצר של פסיכותרפייה קוגניטיבית התנהגותית בשילוב עם ביופידבק.שיטה זו היא האפקטיבית ביותר לחרדה חברתית.בתל השומר יש יחידה כזו לביופידבק ואת יכולה לפנות לשם בצורה פרטית ללא כל רישום רפואי. מפגש עולה כ-140 שח'.הטלפון שלהם :.5303806
