בעיה

שלום למשתתפים ולרופא. יש לי בעיה וקצת קשה לי להודות בה. אני בטיפול שנתיים וחתי ואני כל הזמן חושבת על מהטפל שלי. הבעיה היא שאני מתקשרת אליו הרבה פעמים רק כדי לשמוע את הקול שלו בטלפון ומנתקת. ולפעמים אפילו כל יום. אני יודעת שזה לא בסדר, אבל אני לא יכולה להפסיק כי אני נורא מתגעגעת אליו ורק לשמוע את הקול שלו זה מרגיע אותי. אבל גם כשאני מתקשרת אליו הביתה אני חושבת שזה עובר את הגבול, וממש לא נעים לי. מה לעשות? איך להפסיק ולא להרגיש לבד בין הפגישות? תודה רבה

מה שאת מתארת מוכר לי, עד רמה מסוימת. מחשבות על המטפל, ו"התמכרות" אליו לפעמים היא חלק מהתהליך הטיפולי וזה טבעי לגמרי ואת לא צריכה להתבייש בזה. מה שכן תצטרכי לעשות זה לפתוח את הנושא בפניו. אני יודעת שזה נשמע לך מוגזם ושאת חושבת שזה רעיון רע ושאת חוששת שהוא יכעס ושהוא יחשוב עלייך דברים וכו' - אבל את צריכה לסמוך עליו ולסמוך עליו שהוא יודע מה הוא עושה ולתת לו את הקרדיט ע"י לספר לו הכל. אם ממש לא נעים לך לומר לו שזו את מנתקת - את יכולה להגיד שבא לך המון פעמים להתקשר ולנתק. תהיי בטוחה שהרבה יותר קל לו יהיה לשמוע אותך מדברת על כך מאשר לקבל ניתוקים בטלפון, להבין שלמישהו יש בעיה, ולא לדעת במי לטפל.... אין לך מושג כמה פתיחות שכזו יכולה לקדם את הטיפול ואותך - ואני מבטיחה לך שדברים ישתנו אחר כך. מה את אומרת , תנסי?

גליה וקלרי היקרות גליה התשובה של קלרי מקסימה, זה בדיוק מה שאת צריכה לעשות, לדבר עם המטפל שלך אפילו ברמז, להגיד לו שאת צריכה אותו גם בין הפגישות, להגיד לו שקשה לך ולספר לו שלפעמים את עושה משהו כדי להרגיע את הקושי ואז להגיד לו שאת מתקשרת לשמוע את הקול שלו. אני בטוחה שהוא יבין את זה וידע איך להתמודד עם זה, את לא צריכה להתבייש. את צריכה להגיד לו הכל והוא צריך לדעת איך לטפל בך הכי טוב כשיש לו את כל המידע ואת כל הבעיות שלך. אני מקווה שתהיי חזקה ותביני שהמטפל הוא חלק מאד חשוב בחיים וכל מה שאת מרגישה זה טבעי מאד. מיכלי