מציאות נושכת
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
כשנרשמתי לקורס בגרויות בתחילת השנה , (ולעוד 3 סמסטרים לאח"כ) היתה לי הרגשה טובה שהפעם יצליח לי , ככה , במקום לנסוע כמו כולם או לפחות לחסוך ואז לנסוע נרשמתי לבגרויות, אבל אז התחלתי גם לעבוד ולאט לאט לא עשיתי את השיעורים, החמצתי שיעורים, אח"כ התפטרתי, אח"כ פתאום התחיל לי הלחץ הזה מכל השיעורים שלקחתי על עצמי (3 בגרויות עד ינואר) אף פעם לא היתי טובה בזה ותמיד היתי מתחילה פרויקטים בלי לסיים אותם, כולל הכל אפילו לקרוא ספר לוקח לי...... משום מה חשבתי שאחרי הצבא, אם עשיתי צבא- אז אני יכולה לעשות הכל, אבל פה הלחץ הוא שונה, בצבא כאילו הצלחתי כי היה לחץ כבד יותר ועכשיו אני "כמו אדון לעצמי" (יותר נכון גברת) והנה, שוב נפלתי בפח של עצמי , שיקרתי לכולם ואמרתי שאני הולכת ושהכל נפלא, ואז התחלתי לסגת ולהגיד שהכל יכל להיות טוב יותר, והמשפחה שלי חשבה שבאמת הלכתי לכל השיעורים לאט לאט, בכל בוקר שקמתי (אם קמתי) חלק מהשעות שקמתי בהן היו דווקא בסדר, אבל פתאום חזרתי לאותה הנקודה שהיתי בה בתיכון ואמרתי לעצמי "זה בסדר, יש לך עוד זמן" מצד שני, רציתי להקפיא את הזמן ולהמשיך לישון לנצח, כי זה מכביד עלי, כי לא היו לי שיעורין מוכנים, כי לא היתי כבר יותר משבועיים בקורס, שאני שילמתי עליו את רוב הכסף מהפיקדון, והחצי השני דרך ההורים, ועכשיו אני יודעת שלקחתי על עצמי יותר מידי ושבעצם אף פעם כנראה לא אצליח ללמוד נורמלי וללכת לאוניברסיטה, ואני לא יכולה אפילו להחזיק עבודה ליותר מחודש, ושאני שקרנית פתולוגית, ושאני לוקחת כדורים והולכת לפסיכיאטר, אבל אני נשארת דפוקה ככה כבר שנים. אז אולי באמת אין לי מה לעשות פה ועדיף לי לנסוע לאי בודד להיעלם איפושהוא.
שלום לך אנונימית. מאד הזדהתי עם מכתבך כי יש לי בעייה בהגשמת מטרות. אני נלהבת בתחילת הדרך אולם באמצע הדרך ולקראת הסוף אובדים הריגושים. למרות שאני מאד מאד מוכשרת בהרבה תחומים לפעמים אני מאבדת 'ריגוש' באיזה תחום מסויים. אני לא חושבת שאת צריכה לכעוס על עצמך כמו שכעסת....יש ספר שנקרא 'הגשמת מטרות' מאת ג'ף דייוידסון. הוא טוען שבכל הגשמת מטרה אין קו ישר אלא יש עליות וירידות. המוטיבציה של ההתחלה... השתנות בשל נסיבות..את טוענת שעבדת לכן החמצת שיעורים. אל תמצאי את ה'רעה' בעצמך . בכלל לא! חשבי על זה כך : אולי לקחת יותר מידי קורסים לסמסטר + עבודה. נסי מההתחלה. את יודעת גם כדורסלן שקולע לסל קולע מתוך 200 נסיונות רק 40 מוצלחים. סוכן מכירות פונה לעשרים איש מתוכם מוכר רק לאחד. תחשבי על כך שתעשי בגרויות, אולם כמו סוכן מכירות שמכר המון אבל לא מכר להמון אנשים כך גם את: אולי בנסיון הראשון לא הייתה קליעה לסל אבל עוד כמה נסיונות ובטוח 'תקלעי לסל' תני לעצמך צ'אנס: אם את נמצאת בבית ספר מסודר צלמי סיכומי שיעור מחברים.השתמשי בספרים או רכשי ספרים של אנקורי , שהם מצויינים להשלמת כל הבגרויות. אז נכון : בתי ספר פרטיים מבטיחים 90 בערך למי שהשתתף בכל השיעורים. אז את: מצילום מחברות של חברים יכולה לקבל נאמר שבעים או שמונים. ראי בתעודה מלאה גם הישג. העיקר : בדרך להגשמת מטרות יש עליות וירידות. הירידה אינה עדות ל'היותך' "כשלון" היא רק שלב בהתפתחות שהיא תלולה ולא 'כביש הסרגל'. תחשבי שאחרי הירידה יש עליה. התפשרי על בגרות סבירה במקום מעולה. תעודת בגרות מלאה היא הישג בפני עצמו : ישנן מכללות רבות שניתן להתקבל אליהן על סמך זה , ועשרות מקומות עבודה נפתחים לפניך. חשבי בחודש הקרוב : שלושת הבגרויות יאפשרו לי תעודה מלאה, גם אם לא מצויינת אז טובה. המון מכללות ומקומות עבודה יפתחו בפני. הלקאה עצמית זה אחד הדברים ה'רעים' בדרך להגשמת מטרה. הציונות היא אחת המטרות שהוגשמו בצורה יוצאת מן הכלל אולם גם בדרך להגשמת המטרה : הקמת מדינת ישראל : קרו המון דברים רעים. הם לא העידו על 'כשלון' הוגי הציונות: בן גוריון, הרצל וכו->הם העידו על הקשיים. הסתכלי על הקשיים כאל 'דבר' 'מכשול' -> לא כעדות לכך שאת "רעה"..אחד הקשיים הוא העבודה , הקושי השני הוא דימוי עצמי מסויים. אבל עדיין ישנו חודש אחד עד לבגרויות ואת יכולה להשיג ציונים סבירים .... מקווה שנתתי טיפ קטן .....
ללידיה ואורחת, תודה על השיתוף והתמיכה. אני מאוד מעריך את ההבנה והתובנה שלך, עם התובנה באה היכולת גם לשנות דברים. תראי שגם השינוי בהרגשה ובהתנהגות יבואו, את בדרך הנכונה. ואולי סיפור יעזור. עשו מחקר על מליונרים, והכוונה לאנשים שעשו את המיליונים בעצמם לא כאלו שירשו אותם. ניסו למצוא מכנה משותף ביניהם. אולי הם אוהבים כסף במידה יוצאת מהכלל, אולי הם אגרסיבים יותר משאר האנשים, אולי הם שונאים אנשים ומסוגלים לדרוך על אחרים, אולי הם אינטליגנטים יותר מאחרים. בקיצור כל התיאוריות נפלו וכל המיליונרים היו שונים זה מזה ולא מצאו דבר משותף. הדבר המשותף היחיד היה שבממוצע כל אחד מהם נכשל 12! פעמים לפני שהצליח לעשות את המליון הראשון. כלומר גם אחרי שנכשלו היה להם כוח לקום ולנסות שוב ושוב. אדם רגיל היה מתייאש אחר ניסיון אחד או שניים. הם רצו וניצחו. אני מאחל לך שתצליחי בקרוב, ביי דר' גיורא הידש