האם נחרץ גורלנו?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לד"ר הידש היקר רציתי לשאול אותך שאלה בבקשה האם נחרץ כל גורלם של חולי החרדה והדיכאון ביניהם לכל הרמות?למשל באמריקה הדבר מקובל שאנשים לוקחים פרוזאק ואין להם שום בעיה להתקבל לעבודה ויש את הקטע של חיסיון מטפל מטופל וכל מה שנאמר שם נשאר בדלתיים סגורות כאן מדינת ישראל עשתה תקן חדש שמי שפונה לטפל בקופות החולים מוסדות ציבוריים ובתי חולים ****ולא באופן פרטי*** הדבר כתוב באתר YNET. מדווח למאגר של משרד הבריאות ולא משנה מה חומרת מצבו ללא קטלוג וד"ר אתה יודע את האמת פה על מדינת ישראל שגם ככה קשה לאנשים במצבנו להתקבל לעבודה ויש כאלה הנאלצים להסתיר ולהתמודד זאת יום יום ואם הצלחת "לשקר" או לשחק אותה טוב ולהסתיר אז אין לך בעיה עכשיו כל המידע חופשי אם אתה חותם על ויתור סודיות אף אחד לא יקבל אותך לעבודה אם הוא יידע שיש לך בעיות פסיכיאטריות אפילו מן הקלות ביותר גם אם תביא מכתב מהרופא הכללי הפסיכיאטר שלך ופסכאטר בכיר והמחוזי זה לא יעזור וגם לרוב בישראל בשביל עבודה או לצורך רישיון נהיגה או לנשק אין כסף וכוח להילחם ולשכור עורך דין למטרה זו. באר"הב למשל בבתי משפט מכבדים דיעה של פסיכיאטרים וקובעים תיקים לגבי מצבו של המטופל פה בארץ מעכשיו כל מטופל יהיה רעב ללחם כי כשהוא חותם על ויתור סודיות רפואי יהיה לו מאוד קשה לחיות או הוא יכול להצהיר בביטח לאומי שיגידו לו אתה בסדר לך הבייתה אחרי ועדות רבות וטרטור או שאם הןוא יימצא כלא שיר חעבודה אז הוא צריך לחיות מ-1800 ש"ח לחודש ולקבל עבודה של שני ש"ח לשעה (הייתה כתבה בערוץ 1). אז דוקטור יקר בתור אחד הפסיכיאטרים הבכירים בישראל ובעל תר פורום מכובד מה תוכל דוקטור יקר לייעץ לנו ולי לעשות עכשיו במקרה כזה כי הרי אנחנו תקועים מצד אחד ביטוח לאומי אומר שהמקרה שלך קל ומצד שני עכשיו עם החוק אף אחד לא יקבל אותך לעבודה נורמלית ולי נראה דוקטור יקר שאתה בכוחך יכול לפרסם מאמר בעיתון או לממשלה ולהביא לשינוי! סליחה על האורך ואשמח אם תגיב לי תודה רבה
אני לא בטוח שאתה צודק.
לאיתי לא קראתי את המאמר המקורי ב YNET אבל בדקתי את הדברים, אין ושוב פעם א י ן דיווח למשרד הבריאות על טיפולים מרפאתיים במרפאות לבריאות הנפש (יש על אשפוזים), על טיפולים מרפאתיים אין דיווחים!!! חבל על הפאניקה. לפי דעתי וניסיוני החרדות שלך מוגזמות. גם במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (רשיונות נהיגה), וגם עם נשק אין פסילה גורפת והחלט אפשר לקבל רשיונות גם אם משהו נמצא בטיפול נפשי! לגבי מקומות עבודה הדבר מורכב יותר. כל מעביד מעדיף לקבל לעבודה אדם בריא מאשר אדם חולה. גם בהפרעות נפשיות וגם גופניות, כך למשל מעביד יעדיף אדם צעיר ובריא מאשר אדם מבוגר יותר עם סוכרת. ברור שההפליה רבה יותר לגבי בעיות נפשיות בגלל בורות, אבל כל מחלה פוגעת בסיכויים להתקבל לעבודה. וחשוב להדגיש נקודה זו. דווקא משרדים ממשלתיים פחות קפדניים בנקודה. רואיינתי על ידי לא מעט אנשי שירותי הביטחון בקשר למועמדים שהיו בטיפולי וכולם התקבלו לעבודה או המשיכו לעבוד למרות הבעיות הנפשיות. כך שכאשר אני בודק את ניסיוני בשטח התמונה הרבה יותר ורודה. כל טוב דר' גיורא הידש
מתי חלה חובת הדיווח למאגר? גם כאשר פונים לפסיכולוג במוסד ציבורים או רק כאשר פונים לפסיכיאטר? בהנחה שמה שאתה אומר נכון אז לצערי אתה צודק ואכן נעשה כאן עוול, חבל שכל הדיוט יכול לפתוח את התיק בעזרת חתימה קטנה. חבל שלא נותנים רק לפסיכיאטרים לפתוח את התיק ושהם יתנו את חוות דעתם למעביד או כל גורם אחר בשביל לשמור על זכויותינו כאזרחים, ובקשר לתקציב: המעביד הסקרן יצטרך לשלם על שירותיו של הפסיכיאטר. גם חבל שלא מידעים את מי שזקוק לשירותים האלו במידע החשוב הזה, יתכן ומערכת השיקולים תשתנה בהתאם והאמת די בצדק.
