שאלה לשירה59

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

13/06/2005 | 11:54 | מאת: מידן

לשירה שלום, ענית לי מאד יפה על שאלתי בענין הפרעת אישיות. החזרתי לך תשובה/.שאלה נוספת אך היא לא עלתה. התיאור שלך על התופעה הוא מדוייק וכך נראה האדם שאודותיו אני שואל. בהמשך לתשובתך שפסיכואנליזה לא תעזור ורק טיפול דינאמי יעזור ברצוני לדעת מה זה טיפול דינאמי ומי עושה אותו ואיפה. והאם זה משהו שונה מטיפול ע"י שיחות אצל פסיכולוג/פסיכ'. מודה על תשובתך

13/06/2005 | 19:38 | מאת: שירה59

זה אויל עניין של טרמינולוגיה פשוט, משהו שלי נראה טריוויאלי אבל למי שלא לומד פסיכולוגיה לא ברור, אז אני אסביר ואני מקווה שאני מדייקת. אם אניטועה אשמח אם יתקנו אותי. פסיכואנליזה הוא סוג הטיפול שפרויד עשה בזמנו - טיפול בו המטפל אמור להיות מרוחק ומנותק, לשבת מאחורי המטופל בעוד המטופל שוכב על ספה. אנליזה עושים בין 3-6 פעמים בשבוע וזה תהליך ארוך וקשה למטופל ולמטפל. בטיפול נוטים לחשוב שסימפטומים נפשיים הם תוצאה של קונפליקט לא פתור בתת מודע של המטופל. ע"י אנליזה (ניתוח) של הנפש והעלת תכנים מהעבר אפשר לפעמים להיזכר באירועים או רגשות שהודחקו ויצרו קונפליקט. בבסיס הטיפול עומד ההנחה כי האמת משחררת. ברגע שיודעים מהו אותו ונפליקט אפשר לשחזר אותו ולפתור אותו. כלומר הבאת התכנים הלא מודעים אל המודע פותרת את הבעיה. פרויד במהלך פיתוח התיאוריה שלו פיתח מודל לפיו הרשויות השונות בנפש הן דינאמיות- תכנים עוברים בין המודע לתת מודע ולהיפך (רק תכנים מסויימים לא כולם) הכוונה בטיפול דינאמי הוא שיחות על אירועים משמעותיים בעבר ובהווה, מציאת קשרים בין סימפטומים נפשיים או בין צורות התנהגות כמבטאות קונפליקט שבנפש. ע"י גילוי הקונפליקט ומקורותיו אפשר למצוא דרך להירפא. טיפול דינאמי זה שיחות, בניגוד לטיפול התנהגותי שמתמקד בשינוי התנהגות מבלי לנסות להבין את מקורה, או טיפול קוגניטיבי שמטרתו לשנות את החשביה והתפיסה הוסביקטיבית הלא טובה של האדם כדי לייצר משמעות חדשה לדברים מבלי לנסות למצוא את מקור הבעיות. שני אלו טובים כשהאדם יכול לומר מה מפריע לו, הואזוכר תקופה בה המצב היה שונה, יותר טוב. בגלל שאישיות מתגבשת בגיל מוקדם יחסית (נהוג לחשוב שעד גיל 5 ), אנשים עם הפרעת אישיות לא חושבים שמשהו לא בסדר באיך שהם. זה חלק מהם ולכן דרוש טיפול עיקש וארוך כדי לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות

13/06/2005 | 19:44 | מאת: שירה59

תרופות נוגדות דיכאון טובות יותר ככל שהדיכאון חמור יותר. למה? מבחינה נוירופרמקולוגית, בדיכאון יש הפרעה ברמות הסרטונין במוח. ככל שהדיכאון יותר חמור ויותר חריג מהמצב הרגיל של האדם, מדובר מהפרעה יורת חמורה בסרטונין מה שכנראה מצביע על כך שהסרוטונין משפיע יותר (כי לפעמים מעורבים גם קווים אישיותיים כאלה ואחרים) אם הדיכאון חלש, אושיש כל הזמן מצב רוח לא משהו, לפעמים קצת יותר טו האו קצת פחות טוב, כנראה שלא מדובר רק באיזה משהו שפתאום השתנה במוח, אלא במשהו יותר עמוק אצל האדם כמו האישיות. אם התרופה עוזרת, מה טוב, זה רק יכול לקדם את הטיפול. למה התכוונת כשאמרת שרצוי להתחיל מיד בטיפול דינאמי?? לא התכוונתי שיש פה משהו מסוכן, אלא שזהו סוג של הפרעות שלוקח הרבה זמן כדי לגרום לשינוי אצל האדם, וזה מאוד מייאש למטופל ולפעמים גם קשה למטפל, לכן אם כבר הושגה אבחנה כדאי להתחיל כמה שיורת מהר בטיפול כדי להחיש את סיומו. זה הכל. בסופו של דבר המטרת הטיפול היא לגרום למישהו כזה להיותמסוגל ליצור קשרים חברתיים, לפגוש בת זוג או בן זוג, להקים משפחה, להתקדם במקום העבודה- מה שמאוד קשה עם ההפרעה. ככל שמתחילים יותר מוקדם בטיפול, מקרבים את הקץ... אני מקווה שהכל ברור.

14/06/2005 | 12:03 | מאת: מידן

לשירה ממש תודה על ההשקעה. הארת לי כמה דברים שממש קריטים לי שאדע אותם (כמו ענין התרופות לדיכאון ודחיפות הטיפול). ושאלה אחרונה שעכשיו ממש מטרידה. מה חלקם של ההורים בהפרעה ומה החלק הגנטי. ועד כמה התנהגות ההורים משפיעה על חומרת ההפרעה. ועוד שאלה נוספת: לפי דבריך אם מקור הדיכאון אינו חוסר בסרטונין (אלא הכרה בשוני והידיעה שקשה לצאת ממנו) אז למה לקחת תרופות שעובדות על המחסור הזה? והאם כדאי לקחת תרופות ממשפ' אחרת?

14/06/2005 | 12:35 | מאת: מידן

מדבריך (בוודאי שמת לב שאני מאד מוטרד) אני מבין שאין תרופות להפרעה נפשית, וגם התרופות לדיכאון שמתלווה להפרעה פחות יעילות (וכן העצבות הייתה שם תמיד). האם התרופות יכולות לעזור שלא תהיה הדרדרות וגלישה ממצב רוח למשהו אובדני? אנחנו כבר בתרופה הרביעית לדיכאון ובנתיים ממשיכים ברביעית רק בגלל שאין לה תופעות לוואי. (ופחות בגלל שהיא עוזרת למרות שיש שינוי פצפון במצב רוח) כל הניסיונות היו מתרופות מהדור החדש- האם עדיף לנסות תרופות ותיקות? מתוקף ההפרעה יש מחשבות מאד מוזרות (שתמיד היו) שהפסכ' אמרה שהיא לא מצליחה להתחבר אליהם והמליצה על ריספרדל (מינון מאד נמוך). לפי דבריך אני מבין שהתרופה לא תעזור ושצריך לעקור את הבעיה מהשורש ע"י שיחות ושינוי האישיות. הענין הוא שלתרופות יש תופעות לוואי שלא בטוח שהן עומדות מול ה"אולי ישפרו טיפה ויקלו על הפסכ'" לא כך? בכל מקרה רוב תודות לך שהקדשת מזמנך. ממני הורה מיואש.