דכאון שלא נגמר

שלום ! אני בדכאון כבר יותר מחודש וחצי , בתחילה לקחתי כדור וחצי סרוקסט בבוקר+ כדור אחד זיפרקסה של חמישה מיליגרם בלילה. כיום עקב החמרה בדכאון אני לוקחת וונלה 75 בהדרגה עד לקיחת שני כדורים ליום. וזיפרקסה כדור וחצי . את הזיפרקסה במינון הנ"ל למשך שבועיים. אני נמצאת בפחד תיהומי ובדיכאון קשה ובעיקר בפחד שאני לא יעבור את הדיכאון( מהסיבה שהשליתי את עצמי בקשר לאיזה עניין ,והתבדיתי- ועכשיו אני לא מסוגלת לגמרי לעכל את זה!!!!!!!!!!!!!) שאלותיי הן : האם אני ייצא מהדיכאון למרות שאני לאורך כל הדרך הורסת כל הרגשה טובה) מה יהיה? עד כמה הפעולה של הכדור והשפעתו היא אבסולוטית ובלתי מןשפעת מהתנהגותי? אני מפחדת נורא מהעצבות ומחוסר האונים שלי. תודה לתשובתך.

לגלית דיכאון היא הפרעה חולפת ואת תבריאי, לצערי הדברים לוקחים קצת זמן וצריך סבלנות ולתת לתרופות זמן לעבוד. אבל כפי שאת כותבת הדיכאון קשור "לענין" רגשי שעברת. לכן לדעתי חשוב להכנס למסגרת של שיחות ולבדוק את הדברים. שבוע טוב דר' גיורא הידש