לכבוד ד"ר גיורא הידש.....

הי מה שלמוך ד"ר .......יש לי כמה בעיות עם חברה שלי תיראה היא בגיל 13 הייתה מאושפזת בבית חולים "ספרא" בתל- השומר עקב מצבה הנפשי למשך חצי שנה הייתה מאושפזת שם עם כדורים ולאחר-מכך בגיל 16 עד גיל 21 אין לה חברים וחברות בלילות היא ערה כבר 4 שנים וביום ישנה עד שעה 5 בערב ואין לה עבודה 5 שנים כבר והיא סובלת מהתקפי חרדה דיכאון חיים ממורמרים חרדות דאגות,,,והמצב שלה הנפשי החל להידרדר מיום העצמאות השנה החלה לקבל פריחה על הגוף עכשיו המצב נהפך לגרוע יותר יש לה נפיחות בבטן בחילות עייפות נוראית חולשה דיכאון דאגות כאבים בבטן בנפיחות והיא לא לוקחת את הכדורים שנתנו לה ואני חוששת שיש לה אפטיטיס C כי היא ממש מסכנה ....היא כל הזמן אומרת שהיא מסכנה ואם היא חושבת שהיא תבריא לדעתי כל מיני שאלות כאלה שואלת אותי יש לה מצבי רוח משתנים ואני חוששת שהיא תחזור לאישפוז ואני מציינת שיש לה אנימיה ושוקלת 44 ד"ר תעזור לי המון תודות

נראה כי מצבה שלחברתך לא טוב, ובמצב כזה אולי אישפוז דווקא יכול להיות מתאים לשפר את מצבה לכן אין צורך לחשוש ממנו. האם היא במעקב של פסיכיאטר? ממה היא סבלה בדיוק-רק דיכאון וחרדה או גם פסיכוזה?

גם ההתרשמות שלי שאין ברירה אלא אשפוז כי הדברים מאוד מאוד מורכבים. בדרך כלל איני בעד אשפוז אבל אם אין ברירה אז חייבים ללכת לכיוון הזה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר, לפני כחודשיים נבדקתי אצלך למתן אישור לכלי ירייה, מאז אני תלוי באוויר ללא כל התקדמות בנושא. כפי שזכור לך במידה ואתה יודע על מי מדובר התחלתי הליך גיוס למשטרת ישראל והדבר היחיד אשר מונע ממני להגשים את ייעודי ולהתגייס לשורותיה של כוחות הביטחון הוא חוות דעתך המקצועית. ניסיתי מספר פעמים להתקשר אליך אך נימת הדיבור שלך אלי פורשה בעיניי כנימה של "יש לי הרבה דברים על הראש , עזוב אותי בשקט" וכמו כן קיבלתי הרושם שכבר חרצת את דיני מבלי לעדכן אותי בכלל ולכן נשארתי תלוי באוויר ללא אפשרות להתקדם הלאה בנושא בזמן שימים ושבועות חולפים וכלום לא מתקדם. כפי שזכור לך הבעיה שלי נבעה בעקבות חוות דעת של רופא צבאי בתקופת שירותי בצה"ל שקבע שאני סוג של "חולה נפש" או משהו בסגנון. כפי שציינתי ד"ר הידש, הגדרה זו רחוקה ממני והלאה ואני מקווה שאני לא היחיד שחושב כך על עצמי ושזהו הרושם שגם אתה קיבלת. מתן אישורך לגבי כשירותי לשאת כלי ירייה יהווה עבורי צעד גדול בחיי שיהיה ראוי להערכה מצידי כלפיך לאורך כל חיי. יחד עם זאת שיקול הפוך שלך אשר ימנע ממני לשאת נשק עלול לגרום לחלומותי להתנפץ וכמו כן להוביל אותי למסלולים שונים בחיי אשר איני רוצה בהם כלל אך צועד בהם בלאת ברירה. ד"ר הידש נכבדי, אנא ממך, בפעם השנייה שאני כותב לך ומתחנן בפניך... עזור לי.