האם להמשיך טיפול תרופתי?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב ד"ר, לפני כחודשיים היה לי התקף מאני. טופלתי בריספרדל וקלונקס למשך חודש ומאז אני חודש ללא תרופות. אני מרגישה בחודש הזה חוסר חשק לעשות דברים, חוסר עניין בדברים שפעם היה לי בהם עניין, חוסר חשק מיני מוחלט ושיעמום. יחד עם זאת-אינני מרגישה דיכאון.אינני מרגישה עצבות ואינני מרגישה צורך לחזור לטיפול תרופתי נוגד דיכאון כמו שהייתי לפני ההתקף המאני. שאלותיי: 1. הפסיכיאטר שלי אומר שאני סובלת מדיכאון (למרות שאני לא מרגישה אותו) ושיש לטפל בו תרופתית. בשל חוסר הרגשת הדיכאון אינני רוצה. מה אתה מציע? 2. האם יכול להיות שה"דיכאון" הזה הוא תופעות לוואי מההתקף שלווה גם בגלישות פסיכוטיות, או תופעות לוואי של הפסקת התרופות? תודה
בדר"כ אין התקף מאני ללא דיכאון אחריו. מדוע הופסק הריספרדל? האם את נוטלת תרופה מייצבת? נראה לי שזה הכרחי בייחוד בגלל שהיו גלישות פסיכוטיות בהתקף המאני. סביר להניח שהדיכאון הוא מהמחלה ולא תופעת לוואי של תרופות, מבחינת סימפטומים אני חושבת שיש לך קריטריונים של דיכאון והפסיכיאטר שלך צודק. ככל שתתחילי טיפול מהר יותר כך המצב ישתפר מהר יותר רק בריאות
הי, אני לא לוקחת תרופות מייצבות כי אני ממש נגד העניין למרות המלצתו של הפסיכיאטר. הריספרדל הופסק כי תפקידו נגמר להפעם, ומאז לא התחלתי טיפול תרופתי חדש. אני יודעת שיש לי סימפטומים של דיכאון אבל אני ממש ממש לא מרגישה דיכאונית. אני מתפקדת, הולכת לעבודה, ישנה בסדר, אוכלת בסדר גמור, מצב רוחי תקין לגמרי, יש לי כוחות - פשוט אין לי רצון או עניין... אני לא מרגישה שהמצב הוא רע ולכן אין לי רצון לשפר אותו תרופתית....
