מאניה דיפרסיה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

30/05/2005 | 23:09 | מאת: מאניה דיפרסיה

דר' הידש , שלום ! אובחנה אצלי לפני מספר חודשים מאניה דיפרסיה בעקבות אפיזודה מאנית והיסטוריה של תנודות קיצוניות ברגשות. כרגע מטופלת תרופתית ומרגישה מאוזנת. (וזה מה שחושבים כל הקרובים אלי ... ) יש לי כרגע בעיה מסוימת - אני קצת מבולבלת מכל מה שעבר עלי. עד ל"אפיזודה" ולקבלת האבחון די סמכתי על עצמי , ידעתי בנחישות מה אני רוצה , הקשבתי תמיד ל"קול הפנימי שלי" , ובכלל היו לי המון מטרות , המון רעיונות , המון יעדים שאני רוצה להגשים .... ועכשיו - בהשפעת התרופות והפחד ממה שקרה (איכשהו אני איבדתי את השפיות ... ) אני פתאום לא רוצה כלום , או ליתר דיוק הרבה דברים לא חשובים כמו פעם ... אני כבר לא בטוחה שמה שרציתי אז אני רוצה עכשיו ... . בקיצור. לא יודעת . אני גם כבר לא ממש סומכת על הרגשות , בקיצור - מה עושים. איך יוצאים מזה. הרי אי אפשר לחיות לחלוטין בלי מטרות .... ( האדם מחפש משמעות ...) עוד מישהו הרגיש את הדברים האלה פעם אחרי מאניה ? יש כתבות / ספרים על איך מסתדרים עם זה שאתה פתאום בן-אדם קצת אחר (כנראה בגלל התרופות ) ? זהו. אודה לתשובתך , ( סליחה שיצא כזה ארוך....)

31/05/2005 | 07:53 | מאת: תותי

הי מאנית, האמת שגם אני מרגישה ככה ואני לא יודעת מה עובר עליי. אני לא מרגישה דיכאון אם כי חוסר עניין בכל. אין לי רצונות, תשוקות, תאוות לכלום. המטרות שהיו קודם כבר לא נראות אותו דבר ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני מעדיפה עבודה ושינה על פני שאר הדברים ורוצה די לשכוח ממה שהיה, מעורבב עם געגועים למאניה...... הפסקתי את הטיפול התרופתי (אני לא רוצה מייצבים, לקחתי רק ריספרדל וקלונקס), אך עדיין התחושות האלה מחזיקות שבועות ארוכים ואני לא ממש יודעת איך להגיב לזה....

31/05/2005 | 23:29 | מאת:

התופעה מוכרת ולא תמיד סימפטית. עלולים להיות מספר מצבים ולפי מכתבך איני יכול לקבוע מה נכון אצלך. לעתים אחר מצב פסיכוטי ישנה הרגשה של ריקנות, מצב הנקרא גם דיכאון אחר פסיכוזה למרות שהריקנות בולטת יותר מאשר מצב הרוח הפסימי. אפשרות שניה שתמיד היית קצת בפעילות יתר עם הרבה רעיונות ומרץ ולמעשה זה חלק מההפרעה הביפולרית למרות שהמידה הייתה הרבה יותר מתונה ממאניה. לכן את שואלת בצדק מי את? אפשרות נוספת היא שקיים מרכיב של דיכאון מההפרעה הבי-פולרית ואחרי המאניה בא דיכאון. האפשרות החשובה ביותר היא ההסתגלות לעובדה שישנה מחלה, הפגיעה בדמוי ובביטחון העצמה, ובמיוחד שקיימת מחלה אשר פוגעת בשיפוט ובמצב הרוח והשאלה מי אני באמת? היא מאוד במקום. בדרך כלל כדי לענות על השאלה כדאי ללכת לפסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש