ושוב אני..

בסוף תעיפו אותי מהפורום מרוב שאני שואלת.. ((: יש לי עוד שאלה, כחלק מההפרעה אני נוטה לזעם (כשהוא מגיע אפילו אני לא רוצה להיות בסביבה) בלתי נשלט ובנוסף אני פוצעת את עצמי (כוויות מדרגה גבוהה וחיתוכים) העניין בפציעות שהכאב כבר לא מספק.. יש לי בראש מחשבות לכאב חזק יותר בתקווה שיספק השאלה שלי היא: איך מרסנים את הזעם? ומה עושים בכדי להפסיק את הפציעות האלה? כל הגוף שלי כבר מצולק! כמו שאתה יודע אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי ואף הייתי מאושפזת אבל בינתיים כלום לא עוזר ויש ימים כי נראה שזה רק מחמיר תודה אני

היי סוקרטסית תבדקי את הסבלנות שלי, תראי שיש לי מספיק, את לא מפריעה והשאלות שלך כולן לעניין. לצערי התופעה של זעם היא מאפיינת את הפרעת האישיות הגבולית, ואנשים נחמדים פוגעים בעצמם במקום באחרים. הזעם מכוון לאחרים אז הדרך הכי פחות מזיקה היא לפגוע בעצמי ולא באחרים. אני מכיר כעת בחורה נוספת אשר נוהגת להשפגיש סכין יפנית עם הכתף שלה בזמן של מצוקה וזעם. אין טיפול ספציפי המכוון להורדת הדחפים הללו, בסך הכל כאשר המצב יותר טוב אז גם הזעם פוחת. דרך אגב, אנחנו חוזרים לויכוח הישן, היו מספר משפטים כנגד הפרוזק והסרוקסט שבהם ניסו לקשור את הזעם והכעס עם הטיפול בתרופות אלו! רק פעם אחת נגד הסרוקסט דווקא זכו במשפט. איני רוצה לומר שקיים קשר בין הסרוקסט והחתכים אצלך, ויתכן גם שהתופעה הייתה קיימת עוד לפני שהתחלת עם סרוקסט, אבל מכל תשובותי את מבינה שאיני מאושר מהמינון הגבוה של סרוקסט שאת נוטלת. אני מקווה שיש לכך סיבה טובה. שבת שלום, דר' גיורא הידש