נגמרו לי הדמעות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ערב טוב. אני בת 28 וסבלתי בעבר מדיכאון. מטופלת שנה באפקסור 225 ששיפר את המצב מאד. אני עובדת, גומרת תואר שני ועומדת להינשא בקיץ. הבעיה היא שאני כבר לא מרגישה כלום. אני רוצה לבכות אבל לא מצליחה, אבל גם לא באמת שמחה או מתרגשת. אני עוברת הכל כמו מתוך ענן ולא נמצאת בתוך הדברים באמת. אני בשיחות של פעמיים בשבוע עם פסיכיאטר כבר שמונה חודשים. רק אצלו אני יכולה לפרוק. אבל כשאני יוצאת ממנו הכל נכבה. מה קורה לי? למה אני לא מרגישה כלום? אני רוצה לציין שעברתי אונס בגיל 14 אבל בשיחות אני מדברת על הכל. יכול להיות שיש קשר? תודה רבה, סיגי
לסיגי בהחלט יכול להיות קשר או נכון יותר יכול להיות קשר בין הנושאים והתכנים בשיחות ובין מצב רוחך ותחושותיך הנוכחיות. יתכן שיש בשיחות דברים כואבים שעולים ויתכן שישנו דבר שאינכם מדברים עליו והוא חשוב. כמו כן יתכן שמדובר על תופעת לוואי של האפקסור, כיון שהתרופה נוגדת חרדה את מרגישה מעין ריחוק מהדברים ומעין אדישות. אני חושב שאין ברירה וצריך לשאול ישירות את הפסיכיאטר המכיר אותך היטב. כל טוב דר' גיורא הידש
