לרופא הפורום

שלום דוקטור לפני שבוע לערך סיפרה לי רעייתי כי הייתה קורבן לניצול מיני בנערותה. היא מטופלת תרופתית ובפסיכותרפיה כבר כמעט חמש שנים ללא הטבה משמעותית. החדשה היכתה בי כרעם ביום בהיר, איני יודע כיצד לנהוג, כיצד לתקשר עימה מאז נודע לי הדבר. אני חש ריחוק ממנה למרות רצוני העז והכנה לתמוך בה ככל יכולתי. איני מבין את תגובותי והן מפתיעות ומאכזבות אותי וכמובן שאותה. הצעתי להצטרף אליה למספר שיחות אך היא מסרבת בתוקף. אני חש חוסר אונים מול הדבר שהתגלה לי, חש חרדה, בילבול וחוסר אונים. אשמח לחוות דעתך המלומדת. בברכה ותודה , אלי

אני בעד הצפה אצלך. פתח את האינטרנט (למשל אתר "מקום") וקרא ככל שאתה יכול על התעללות מינית וכל הקשור וקרוב לכך, ואני בטוחה שאחר כך תהיה לך יותר "קל" לפנות אליה, תבין יותר עם מה היא מתמודדת, איך היא מרגישה ואולי תצליח מהכתוב להבין איך להתמודד לעזור ולתמוך. http://www.macom.org.il/ בהצלחה

אלי מעבר לבעיה של אישתך שעברה התעללות מינית, עכשיו לך יש בעיה עם הסיפור. אני חושבת שלאישתך יש קושי לא קטן להתמודד עם "החבילה" שלה, ואולי זאת הסיבה שכרגע קשה לה "לסחוב" גם אותך. כדאי שאתה תעשה עבודה אישית עם עצמך, עם פסיכולוג, ותברר מה קורה בנפש שלך לאור הסיפור של אישתך. נינה

לאלי התגובה הזו מוכרת ואיני רוצה להכנס להסברים אבל היא מתרחשת לא פעם אצל גברים כאשר הם שומעים שחברתם עברה התעללות. אני חושב שלמרות הקושי עליך להתגבר ולנסות לתמוך כמה שיותר באישתך דווקא בשעה זו, למרות מצוקתך היא נמצאת במצוקה הרבה יותר קשה, כעת היא זקוקה מאוד לחום ולאהבה שאתה יכול לתת לה גם במילים וגם בחיבוקים. תשתדל מאוד להתגבר, תבין שתגובה זו נורמטיבית ומוכרת (למרות שבודאי אינה קלה), אבל כעת בזמן הזה אשתך מאוד מאוד זקוקה לחיבוק שלך. כל טוב דר' גיורא הידש