בת יחידה מבקשת עזרה

אני בת יחידה לאם:שכולה,אלמנה, בת 70. בתקופת צעירותי סבלה אמי ממצבי רוח עולים ויורדים . שבאה לידי ביטוי בכעסים לא מוסברים והגיונים. אחותי ז"ל סבלה מכך רבות אפילו נאלצה לקבל אישפוזים פסיכיאטרים, בגיל 48 היא לקתה בגידול בראש ונפטרה לאחר תקופה קצרה. במשך החיים גיליתי חסינות נפשית וצורך לתמוך באחותי לאורך כל הדרך. היום אני מרגישה שאין בי כח לעמוד מול אם שמתנהגת בניכור כלפי שבאה לידי ביטוי בהשמצות ואשמות כבדים מאד, לאחרונה היא מגלה סימנים של סטיה בהתנהגות שבאה לידי ביטוי בהתפרצות של בכי ומיד אח"כ צחוק , פיזור כספיםבצורה לא מבוקרת לחלוטין, תוקפנות וכוחנות שמבטה אותה באלימות מילולית גסה וקשה כלפי וכלפי ילדי. אין ספק שהיא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי דחוף. הבעיה שהיא בטוחה מאד בסדר וכל הסביבה הקרובה לא בסדר. שאלתי: איך אפשר להביא אותה לטיפול במצב שאינה מבינה שהיא בבעיה? נשמח מאד לקבל תשובה לבעיה שהולכת ומחמירה מיום ליום. תודה רבה הבת...

לפני שהד"ר יעזור, זה ממש ממש ממש נשמע כמו מאניה דפרסיה. אולי אפשר אישפוז בכפייה? אם היא הופכת לאייום על עצמה וגם עליך וילדייך אז אני חושב שניתן לצלצל למוסד הפסיכיאטריה הקרוב, להסביר את המצב ולבקש אישפוז בכפייה. את חשה סכנה לעצמה וגם לך לא?

שלום, הדבר הטוב ביותר הוא לשכנע אותה לקבל עזרה כלומר טיפול רפואי, להגיע לפסיכיאטר אשר יתחיל בטיפול מתאים. את יכולה לנסות לשכנע אותה, אולי בעלך, ואולי כל אדם קרוב כמו אחים או אחיות של אמך או אדם שיש לו השפעה עליה. כמובן שאפשר להזמין את רופא המשפחה לביקור בית להסביר לו את המצב וגם הוא עשוי לנסות ולעזור. במידה ואי אפשר להשפיע עליה צריך לשקול את האפשרות של אשפוז כפוי כפי שנאמר. אבל כדי שאפשר יהיה לאשפזה יש צורך גם במרכיב של מסוכנות לעצמה או לאחרים. לצערי במקרים כאלו לפעמים קשה מאוד. כל טוב דר' גיורא הידש