זה הדיכאון או הכדורים?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר הידש שלום, אני נוטלת נוגדי דיכאון כ - 4 שנים (בחודשים האחרונים ונלה 37.5). מתסכל אותי שאני לא יכולה לצאת מהבית. יציאה מהבית מלווה ברגשות מאוד שליליים, חרדות, הרבה שיכנועים עצמיים כדי לצאת ורצון עז "להישאב" חזרה למיטה. אותו הדבר לגבי מקלחת. שיכנועים, הבטחה שזה יעבור מהר, עצבים. אני מרגישה כאילו שאני מגדלת ילד עקשן ש"נגרר" לגן או לאמבטיה רק בבכי ובשיכנועים יומיומיים או בצעקות. בשעות היום לא רק שלצאת היא משימה בלתי אפשרית, אלא גם יציאה מהמיטה. אני מרגישה "נשאבת" חזרה אל המיטה ישר אחרי שהתעוררתי וצחצחתי שיניים, ולא יכולה לקום במשך כמה שעות. אני מרגישה שהראש שלי מרוקן וכל מחשבה על פעילות, אפילו הקלה ביותר נתקלת בסירוב עקשן. אני בת 29, ומודעת לכמה שהכדורים עזרו לי. הם טיפלו בפרצי הבכי וברגשות האובדניים על רוב גווניהם. האם אי היכולת לצאת מהמיטה נובעת מהכדורים או מהדיכאון? מאוד מודה
אהלן דוגית, אני נמצא כיום במצב זהה לדאבוני הרב. אם מתאים לך, אשמח שנהיה בקשר...
לדוגית סביר ביותר שמדובר בתופעות של דיכאוון וחרדה. איני מבין מדוע עם מגבלות כל כך קשות את מטופלת במינון נמוך כל כך? כדאי לדרוש מהרופא המטפל הערכה מחדש של המצב והתאמה של המינון. כל טוב דר' גיורא הידש