לכל מי שעובד - חרדות ודיכאון

השאלה שלי היא איך אפשר לצאת לעבודה שאדם הוא במצוקה של חרדות ודיכאון של שנים . ומי שעובד שיומר לי איך הוא מתפקד ביום יום אם תרופות ועבודה יחדיו האם זה אפשרי. כי אני לא רואה את עצמי מצליחה במצב נפשי קשה לצאת לעבודה של 8 שעות ולתפקד גם בבית אבקש עצות טובות איך עושים את זה?

אהלן גלית, אני במצב דומה למה שאת מתארת (של חרדות, דיכאון, ומחשבות טורדניות). להבנתי- עד שלא אמצא תרופה שתטפל לפחות בחלק מה"תופעות", אין טעם שאחשוב בכלל על עבודה (למרות שבעיקרון אני מאוד מייחל לעבודה, וחושב שהיא מאוד חשובה עבורי, ובכלל עבור כל מי שסובל מהתופעות שאנו דנים בהן) תרגישי טוב

הי גלית. לא יודעת איך זה אצל אחרים, אבל בתקופה בה "זכיתי" לחוות מקרוב את חוויית הדיכאון, אכן היה קשה מאוד מאוד להמשיך ולתפקד ביומיום, וזה כולל לצאת לעבודה. אם את גם נוטלת תרופות, יש סיכוי סביר שהן מלוות בתופעות לוואי מסוימות, וחלקן גורמות לתחושת עייפות קשה, כך שהקושי גדול שבעתיים כי הוא הופך להיות גם נפשי וגם פיסי... בקיצור - בעיה. כל מה שאני יכולה לעשות זה לייעץ לך להתמקד בצד השני של המטבע, ולהסתכל על החיובי במקום על השלילי, כלומר: זה נכון שזה קשה להמשיך ולתפקד במצב כזה, אבל מצד שני, יתכן מאוד שזו בדיוק ה"תרופה" המתאימה למצב של דיכאון וחרדות, להתעקש ולהמשיך לדבוק בשגרה, כי שגרת הנורמה במקרה זה מסייעת לשמור על שפיותנו (היחסית...!) אני זוכרת שהיו ימים שבירכתי על מזלי הטוב שיש לי מקום עבודה לצאת אליו כל בוקר, כי אחרת ללא ספק הייתי מעבירה את יומי בתוך המיטה, בוכה ללא הפסקה ורק שוקעת עוד ועוד למטה. כורח המציאות מאלץ אותך להתלבש, לשים עליך את המסיכה של ה"נורמליות" ולעסוק בפעילות הכי יומיומיות ושגרתיות, וגם אם לפעמים התחושה היא מלאכותית - אני מאמינה שזה כן מחלחל פנימה ועושה משהו טוב. שיהיה לך בהצלחה.