חיים מסובכים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני בת 30 נשואה ואמא לשני ילדים. כשהייתי בת 12 התחלתי להתמזמז עם גברים, והרבה! ממש עברתי מיד ליד. לאחרונה התחלתי לשאול את עצמי שאלות, מה גרם לי להרס עצמי שכזה. כמו כן אני לא זוכרת בכלל את שנות ילדותי. אני מתחילה לזכור את עצמי בערך מגיל חמש. אני מתחילה לחשוב שאולי עברתי התעללות בתור תינוקת (דוד שלי היה מבקר הרבה אצלנו, ואני יודעת שהוא היה מחליף לי טיטול). עצוב לי לחשוב את זה, אבל אני בכ"ז חוששת. כמו כן, כמעט ואין לי תמונות מגיל ינקות. אפשר לספור על יד אחת את התמונות שיש לי. אמי אומרת לי שלא היתה לה מצלמה ולא היתה לה מודעות לצילומים, אבל לאחותי שגדולה ממני בארבע שנים יש יותר תמונות. אני יודעת שאני נישמעת מבולבלת, אבל זה באמת המצב, בילבול אחד גדול. אשמח לתובנות, אם יש.
הגעת לנקודה מסוימת בחייך שבה עולים אצלך הרבה ספקות ותהיות בקשר לעבר שלך. זה נשמע כמו זמן מתאים להתחיל טיפול פסיכולוגי. סביר להניח שאת מבולבלת ושיש לך המון שאלות, ולכן עבודה עצמית בעזרתו והדרכתו של איש מקצוע תוכל להועיל לך.
מצטרף לדברי קודמי, כדאי לחשוב על שיחות=פסיכותרפיה שבת שלום דר' גיורא הידש
