לשירה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

01/05/2005 | 10:56 | מאת: נינה

שירה שבוע טוב, בשרשור שבדף הקודם הגבתי לדברייך תחת הכותרת "אני פשוט חסרת אונים" הייתי מאוד רוצה לדעת, אם לא קשה לך, כיצד דברי השפיעו עלייך? מה הרגשת או חשבת בעקבות מה שכתבתי... נינה

01/05/2005 | 23:43 | מאת: שירה59

אני אגיד דברים עכשו שאוליל א יהיו נעימים לך... כיוון שאני מאוד ותיקה פה, וד"ר הידש מכיר די טוב את כל הקיטורים הרגילים שלי אנילא ממש מצפה שיבוא פתאום מישהו יקרא הודעה אחת וממנה יבין עולם ומלואו. מצד שני , אני מאמינה שכשבאים לעזור למישהו צריך לחשוב מהי הדרך שתביא לו להטבה לא מהי הדרל ה"נכונה" לפעול. מהי התמיכה המקצועית שאת מדברת עליה? מי בדיוק אמור לשלם עבורה אם אני לא יכולה? המחשבה על התאבדות לא מרגיעה אותי והיא באה לי באופן די בלתי רגיל בתקופה האחרונה ואותי זה דווקא די מבהיל לחשוב שעד ינואר אני רוצה או לרדת 20 קילו או למות כי אחרת החיים שלי לא שווים... זה נכון שאפשר לשנות גישה לחיים אבל הכל בפרופורציה. ולשם הדוגמא אני אגיד שאחרי 3 שנים של מאבק במצב רוח ובמשקל חברה שלי שאלה אותי למה אני כבר לא מדברת על עצמי, ואז עניתי שאף אחד לא באמת מנסה לעזור או להבין וזה הרה יותר מרגיז אותי לשמוע עזרה ב"כאילו", בדידות במסווה של תמיכה, מאשר לדעת שאני לבד. אחרי יומיים היא באה אלי, והתנצלה שאחרי שהיא חשבה קצת על מה שהיא יודעת עלי, היא מסכימה איתי שהמצב הוא פשוט חרא. אני לא אומרת שנאי לא נהנית מן היכולות שלי, אבל מולן, אני סובלת הרבה יותר מהחסרים שיש לי. שלא תבינילא נכון, אני בעד טיפול קוגניטיבי כאשר מה שצובע את המחשבות הן אמונות שלא תואמותאת המציאות, אבל מה שקורה פה הוא שיש לי ציפיות די הגיוניות שפשוט לא מתממשות, דברים שכל אחד רוצה. אני לא מצפה לקום מחר בבוקר ולהיות דוגמנית, פרופ' באוניברסיטה עם דירה במנהטן ובגלל שזה לא ככה אני בדיכאון. אני בדיכאון כי אני לבד, כי אין אף אחד סביבי שנותן לי תמיכה, אניעצובה כי אין לי כסף לשלם לטיפול פסיכולוגי שברור לי שיכול לשפר את מצבי, אני עצובה כי למרות כל היכולת והאינטיליגנציה אני הולכת להוציא תואר 1 עם ציונים שבלי דיכאון הייתי מוציאה מתוך שינה, אני עצובה כי אני בחורה שנחשבת "איכותית" ויפה (חוץ מהמשקל) וכבר 3 שנים לא יצאתי עם אף אחד, לא שכבתי עם אחד, אף אחד לא התחיל איתי. אני עצובה כי יש לי עודף משקל של 20 קילו למרות שהקפדתי אלורך 3 שנים על תזונה ועשיתי פעילות גופנית כמו שאף אחד שאני מכירה לא עושה. 50 ק"מ בשבוע - מי פה עושה 50 ק"מ בשבוע? מי סביבך עושה את זה? תראי לי בחורות שדוחקות 100 קילו ברגליים? אני פשוט לא מצליחה להתרומם כי יש מספיק דברים אוביקטיבים שמושכים אותי למטה. לפעמים אני חושבת שהחברות שלי לא מסוגלות לתמוך בי כי הן בכל לא מסוגלות לדמיין את עצמן מדמיינותאת עצמן שוקלות עוד 20 קילו, או אפילו עוד 5 קילו.

02/05/2005 | 01:16 | מאת:

לשירה קראתי כל מילה שכתבת (גם היום וגם בקודמים), אני רוצה להגיד לך המון דברים אבל הדבר היחיד שאני אכתוב הוא שאני מאמין בך ומאמין שהדברים יסתדרו אפילו אם כבר שלוש שנים יש שפל. יש אומרים שאני טמבל אופטימי, יתכן שזה נכון אבל אני מאמין בך וכאשר תבוא ההזדמנות הראשונה את תתפסי אותה בשתי ידיים. חושב עליך הידש