החלטתי לכתוב כי אני מפחדת

שמשהו לא טוב יקרה ואז נתעורר ונגיד איפה היינו. אני אספר ואנסה לקצר כמה שניתן. לפני כשנתיים גילינו שאבי מנהל מערכת יחסים הומוסקסואלית עם ילדים בגילאי ה-20-30 וזאת בעודו נשוי לאימי. אנו עד היום לא יודעים אם היה מגע מיני או רק פנטזיות ודיבורים אך לאחר שקרים והכחשות מצידו הוא נשבע שלא היה מגע מיני ורק פגישות ודיבורים. הוא שיקר כל הזמן ורק שתפסנו אותו וחקרנו את העיניין והיו לנו הוכחות חד משמעיות-רק אז הוא הודה בכל מה שכתבתי אך לא מסר את כל הפרטים ואנו בטוחים שיש דברים שאינו מספר. (אנו זה אני ואימי ואחותי).בשמן הגילוי הוא בכה והתנצל ואיים בהתאבדות אם אימי לא תיסלח לו והיא שריחמה עליו ולא רצתה להשאר לבד סלחה לו וממשיכה לחיות איתו. מאז היא לא שוכחת לו את זה לרגע, היתה תקופה שהיה ביעוץ אצל פסיכיאטר וקיבל כדורים לדיכוי היצר המיני (כי בעצם ישלו נטיות הומוסקסואליות שהוא לא מכיר בהם ולא רוצה לקבל אותם ומעוניין להמשיך לחיות עם אימי).את הכדורים,דרך אגב,הפסיק לקחת אחרי כמה חודשים. אימי פגועה מאוד,מזכירה לו את מה שעשה כל כמה ימים-ואני שכלפי חוץ סלחתי לו על השקרים וההתנהגות והבגידה באימי מרגישה כל הזמן שאני שונאת אותו ומפחדת שיעשה משהו רע לי ולילדיי אם ידחק שוב לפינה ע"י אימי וזאת הסיבה שאני בעצם כותבת פה. אני חיה בפחד מתמיד-אדם שאיים להתאבד ואדם שממשיך לשקר ולא סיפר אף פעם את כל האמת-הוא ממשיך לזלזל באימי על אף שסלחה לו (אי אפשר להגיד סלחה-פשוט ממשיכה לחיות איתו-וחשוב לציין שאחרי הבגידה הראשונה והסליחה שלה היתה בגידה נוספת אחרי כמה חודשים ושוב סליחה שלה -בפעם האחרונה-לפי דבריה). אני מפחדת כל יום בתת מודע-כשהכל לכאורה שקט ואז כשיש שוב ריב בינו לבין אימי(מה שקורה לפחות פעם בשבוע ואימי שוב מעלה הכל) הפחד יוצא ואני חרדה ומפחדת שיפגע בי ויותר מפחדת שיפגע בילדיי בדרכם מבית הספר או סתם כשהם מתארכים אצל הוריי ללילה וכשאני לא לידם. עכשיו ביתי נמצאת אצלם-היא אוהבת לישון שם ואני פשוט לא יכולה להרדם מרוב פחד-מצטערת שנתתי לה ללכת לשם כי היום היה שוב ריב בינו לבין אימי והם לא מדברים כרגע אבל אני מרגישה שהם חיים על חבית נפט ומספיק גפרור אחד בשביל לפוצץ הכל. מה דעתך? היש אמת בפחדיי? מה ניתן לעשות בכדי למנוע את הדבר הנורא שיכול לקרות?

לינשופית נראה לי ששנינו עוד ערים. את מעלה בעיה קשה מאוד כאשר שני האנשים-הוריך, לא פתרו את הבעיה. שניהם רוצים להמשיך לחיות ביחד אבל שניהם עשו רק חלק מהדברים כדי להתקדם אחד כלפי השני. אביך אמר שהוא רוצה להפסיק את היחסים מחוץ לבית (ולא חשוב מאיזה סוג הם), והחל טיפול והפסיק באמצע. אמך אמרה שסלחה לו, אבל רק מהפה אל החוץ ובכל מריבה היא מעלה את הנושא ועדיין כועסת עליו מאוד. לדעתי אם יש בכוונתם להמשיך במסגרת המשותפת עליהם לפנות לטיפול, בטח ששניהם ביחד לטיפול זוגי, אבל יתכן שכל אחד מהם גם לטיפול אישי. כיוון שמערכת היחסים בבית ההורים כל כך לא טובה, איני חושב שכדאי להשאיר את הילדה בבית הזה להרבה זמן. כל טוב דר' גיורא הידש