בקשה לכולם

היום הייתי בדיכאון קשה וסבלתי אימים. רציתי להכנס לשאול שאלה, וחשכו עיני. עשה לי רע לראות מה שהולך פה בפורום. כואב לי שפורום איכותי שכזה נראה כפי שנראה כעת. למען כולם כדאי לשמור על איכות הפורום. וכשאני רושם למען כולם, אני מתכוון שגם למען אותו אדם שלהבנתי מפיץ הודעות, שחש ודאי פגוע מהעולם מסיבה זו או אחרת (ואני יכול להבין את הפגיעות והתחושות הרעות, תהא סיבתם אשר תהא, שכן כעת גם אני נמצא לצערי "באותה קלחת" של הרגשה איומה ונוראה). אין לי ספק שכולם יוצאים נשכרים מתפקוד תקין של הפורום. גם ברגעים הקשים ביותר שלי אני לא שוכח שכמה שרע לי, עדיף למעני ולמען האנושות לעשות ככל יכולתי להפיץ טוב ואור לעולם. זו מטרת הפורום בעיני, ועל כולנו המלאכה לדאוג שכך יימשך. תודה לכל מי שקרא, וליל מנוחה. אלעד

אלעד היקר אני גם מסתובבת עם הרגשה רעה בגלל פרישתו של דר' הידש. המקום הזה היה בשבילי כל כך חשוב בתקופת הדיכאון הקשה שעברתי אחרי שנולדה ביתי השניה. כמו בית חם, תמיד יכולתי לשאול שאלות ולקבל תשובות חמות ומהירות, לקרוא על המחלה שלי, לקבל המון תמיכה. וגם אני מסכימה איתך שהמחלוקת הקיימת בפורום היא תוצר של קושי וכאב. וכל כך חבל לי שלא יכולנו לפתור את הדברים בצורה אחרת. שההשמצות גברו על האהבה, שהחושך גבר על האור, ושהדוקטור שלנו, שגם הוא בנאדם וגם לכוחות שלו יש גבול, נפגע ועזב. אבל אני מאמינה שזה עוד לא מאוחר מדי. בואו נישאר אנחנו כאן. ננסה לעזור אחד לשני כמה שרק נוכל. ננסה לשכנע את כל השירשורים הקשים להיפסק. יש כאן הרבה כוחות חיוביים שפשוט וויתרו בגלל שהידש וויתר. בואו לא נוותר, נחזיר את הפורום למה שהיה פעם, ואז אני בטוחה שדר' הידש שלנו יחזור. תרגיש טוב אלעד, תמי.