בנוגע לטיפול תרופתי-הודעה שנייה בנושא
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לך שנית. בפעם הקודמת בה כתבתי (בת 17, בנוגע לכך שהפלוטין לא הועיל) פרסתי את התלבטותי בנוגע לחזרה לנטלת כדורים בגלל מצבי הלא טוב, למרות שבפעם האחרונה שלקחתי הם לא הועילו לאורך זמן. הנתון החסר היה שהפסקתי את לקיחת הכדורים מלפני קצת פחות מחודשיים. כעת ההתלבטות שבה ועולה בעקבות טיפול פסיכולוגי, המשלב בתוכו אבחון פסיכיאטרי. ביום ראשון עליי לעבור בקרה פסיכיאטרת חוזרת וקרוב לוודאי שההכרעה האם לתת לי טיפול תרופתי תלויה בי. תלוי כיצד אציג את הדברים. השאלה שלי היא-האם אכן, במצב שמרגישים חוסר שליטה, לא מתפקדים ברמה סבירה ולא ישנים בכלל בלילות רצופים, כדאי לקחת כדורים או שמא עליי לחפש דרכים אלטרנטיבייות, כמו השלמות תזונתיות ופעילות גופנית (על אף חוסר יכולת הנעה עצמית הנובע מדיכאון ומחרדות) ולא לוותר לעצמי בקלות שכזו ולפתור את התופעות והמחשבות הטורדניות בנטילת קפסולה?
מדוע את חושבת שנטילת תרופות מרמזת שאת מוותרת לעצמך? אני תיד אומרת שאם התפקוד נפגע באופן ניכר ואיכות החיים יורדת כדאי לקחת טיפול תרופתי (בהנחה שהוא עוזר) עם כל הכבוד לדרכים אלטרנטיביות, אני חושבת שהן יכולות להיות טיפול תומך אבל לא במקום טיפול תרופתי. לפעמים אנחנו נמצאים במקום שבו אי אפשר להתחיל ללכת בלי לקבל עזרה לקום. התרופות הרי לא עושות במקומך את העבודה הקשה של העבודה על עצמך כמו שמתבצעת בשיחות. הן רק עוזרות לך לעשות אותה יותר טוב. חוץ מזה, יש המון סוגים של כדורים ואפשר לנסות עד שמוצאים את הסוג שעוזר.
ליעל את צודקת כאשר את אומרת שהחלטה היא שלך אבל היא שלך ביחד עם הרופא היבדוק אותך. בדרך כלל כאשר ישנה פגיעה בתפקוד, וכפי שאת כותבת אצלך יש.... אז הנטיה היא להתחיל בטיפול תרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
