עזרה

לד"ר גיורא הידש אני כבר כתבתי לך בעבר. חבר שלי (לשעבר) שעזב אותי אחרי תקופה מאוד מממושכת מהפחד שיש לי במשפחה חולי סכזורפניה, ושזוהי מחלה שיש בה מאפינים גנטים. אחי ואמי חולים במחלה. אני דואגת לאחי בן ה- 29. היום היה לי שיחה איתו בהוא טוען שאין טעם לחיים ועברו לו מחשבות לסיים איתם. בד"כ הוא לא דכאוני אבל יש לו לעיתים מצבי רוח כאלה קיצונים. אני לא חושבת שהוא מנסה למצות את חייו ואני לא יודעת איך לעזור לו לעשות זאת. הוא כמעט ולא יוצא מהבית ואין לו חיי חברה. נראה שהוא פוחד להחשף לעולם בחוץ או שאולי לא יודע איך לעשות זאת. בבית הוא מעסיק את עצמו בטלוויזיה, מחשב ושמיעת מוזיקה. הוא מקבל טיפול תרופתי. אבקש עצה.

אם יש משהו עצבוש קורה למי שחולה בסכיזפרניה זה הפגיעה בתפקודים החברתיים. האם שוחחת איתו על העניין? או לי כדאי להוסיף לו תרופה אנטי דיכאונית כדי לעזור לו בשיפור מצב הרוח. מחשבות אבדניות זה משהו שלא כדאי להקל בו ראש. אולי כדאי לשקול לפנות יחד איתו לרופא שלו. האם הוא עובד או עבד בעבר? יש דרך לגרום לו להשתתף בפעילות חברתית במועדוןאו משהו כזה?