הצורך בטיפול תרופותי

שלום. הנני בת 17. עקב מעגלי דכאונות מתמשכים וקשים ניתן לי פלוטין. נטלתי את התרופות באופן סדיר שלושה וחצי חודשים, ולאחר שחשתי כי הן הפסיקו השפעתן, החלטתי לקחת מינון גבוה מאוד, שלא הוביל לאף שינוי, ומיד לאחר מכן הפסקתי. את הכל מלווה פסיכיאטר.למרות שתחילה הרגשתי שיפור, לאחר שהפסקתי לקחת את התרופות, לאחרונה אני חשה עצבנות ברמות גבוהות שמתבטאת בהתפרצויות זעם, בהתנהגות חסרת אחרויות של שתייה והתנהגות חריגה, לעיתים בפגיעה עצמית ברמות נמוכות ובעיקר אני חשה חוסר שליטה. לאנשים מבחוץ נראה כי מצבי משתפר, אני יודעת שבדיוק ההפך הוא הנכון. מה לעשות? רציתי להוסיף כי הפסיכאטר אמר לי שבכל זמן שארגיש שאני רוצה לחזור לכדורים, לומר לו והוא ייתן לי תרופות אחרות. אבל...איני יודעת מה אני רוצה (נוטה לכך שמעדיפה לא להיכנס לעולם הזה של הכדורים אלא לנסות בכוחות עצמי) ויותר מכל מה אני צריכה. תודה על ההקשבה.

ליעל קשה קצת להבין את כל המצב כיוון שאינך כותבת כמה זמן את אחרי הפסקת הפלוטין? בכל אופן אם התופעות הללו אינן קשורות לתרופה מתקבל הרושם שהמצב ממש לא טוב. גם דיכאונות ממושכים בגיל 17 וגם התנהגות שאינה אופיינית לך עם עצבנות גבוהה מאוד. בגיל 17 שיחות מאוד מומלצות, גם עם טיפול תרופתי וגם ללא. לפי מכתבך אפשר לאמר שחשוב מאוד שתגיעי לטיפול, שיחות, תרופות או השילוב ביניהן. שבוע טוב דר' גיורא הידש