היי ד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
רציתי לשתף במשהו. מדובר במחשבה מסויימת ששאלתי את עצמי למה זה קורה.... אני יספר את המקרה. {זה אולי נשמע מטופש קצת,פשוט אני שואלת את עצמי אם זה בסדר או לא....} לפני כמה ימים הלכתי ברחוב, והחזקתי בייד מצלמה קטנה דיגיטלית,יקרה,שמישהו הלווה לי. עברתי בדרך לייד מזרקה בכיכר, וכשעברתי לייד המזרקה,זה בעצם מה שחשבתי: דבר ראשון חשבתי לעצמי אוי ואבוי אם המצלמה הייתה נופלת למיים.... מצלמה כזו יקרה ואז אמרתי לעצמי "ואם אזרוק אותה למים"? חשבתי על הקלות והפשטות של פשוט תנועה אחת קטנטונת...מהירה...והמצלמה תיפול. חשבתי על זה שהפעולה הזו- הטלת המצלמה למים-זו פעולה מהירה של שנייה,של כאילו החלטה רגעית כזו-שכאילו נעשית בשנייה קטנה. כמו הרבה פעולות שאנחנו עושים בחיים.... חששתי מעצמי,שאולי אעשה פתאום את הפעולה הזו, מעצם זה שזה ככ פשוט ורגעי וניתן לעשות פעולה כזו בלי הרבה מחשבה.....וכמובן להתחרט אח"כ מאוד. העניין שהרגשתי ש- לא לזרוק את המצלמה,זה פשוט בדיוק כמו-כן לזרוק אותה. חשבתי על זה שאם חס וחלילה אעשה את זה, זה יהיה נורא. זה אומר שאני לגמריי חסרת שליטה,לא נורמלית,ועושה דברים לא הגיוניים ככה סתם.שזה "יוכיח" לי שפשוט איבדתי שליטה. כל מה שתיארתי עכשיו היתה מחשבה שחלפה בראשי מס' שניות בלבד- כשחלפתי לייד המיזרקה.{פשוט תיארתי את המחשבה/תחושה לפרטייה}. בעקבות התחושה, התחלתי ללכת מהר יותר ולהתרחק כמה שיותר מהר{כדי לא להיווכח חס וחלילה שאני איבדתי שליטה } אתה "מכיר" {מהפורם} את חששותיי וחרדותיי ושאלותי בעבר-לכן אני שואלת אותך. אני דווקא בתקופה טובה,מתפקדת, חייה,והרבה יותר שמחה.{ברוך השם}. האם צריכה להדאיג אותי תחושה מסוג זה שתיארתי? זה אומנם דיי יוצא דופן{גם בשבילי} החשש הזה-מעצמי- שהרגשתי באותו רגע, אך האם זה לא נורמלי? מעיד על איזה משהו ממש לא בסדר אצלי?.................... {אני יודעת שהשאלה נובעת מחרדה, השאלה היא האם יש צורך להתייחס לעניין הנ"ל} תודה... שבת שלום.
הי ושלום לך, מחשבות חרדה יכולות להיות לכל אדם. גם אדם שמתפקד ביומיום וגם מי שעל פניו נראה בסדר. הבעייה מתחילה כאשר המחשבות הופכות להיות קצת מטרידות (כפי שנדמה לי שקורה אצלך כרגע, אחרת לא היית שואלת את השאלה, וסליחה אם אני טועה, אולי זה לא עד כדי כך). אם המחשבות מטרידות כך שהן מפריעות לאדם או לסביבתו, מי פחות מי יותר, אז רצוי לפנות לטיפול בדרך כלל. אגב, גם אדם בריא יכול לפנות לטיפול כי בכל אדם יש תמיד משהו שאפשר לעבוד עליו, לתקן ולשפר. השאלה ששאלת היא שאלה קלאסית שמביאים לטיפול פסיכותרפיסטי, ואכן, כדי לגלות מה מקור שאלות החרדה אנשים פונים לטיפול. הפנייה לטיפול נועדה בעיקר כדי לשפר את איכות חייהם של המוטרדים ממחשבות כאלה. בדרך כלל מקור הבעייה הוא בעומק, ולפעמים סוג מסויים של מחשבות צץ ועולה בעיתויים מאד מסויימים שניתן למצוא ביחד עם מישהו שיכיר אותך ואת הנפש שלך יותר לעומק. אנשים כאן בפורום שאינם מכירים אותך לעומק כפי שמכירים בטיפול אמיתי, לעולם לא יוכלו לענות לך על שאלות כאלה באמת כמו שצריך, זה קצת קשה. כמובן שתמיד אפשר להמשיך כרגיל ללא טיפול, אף אחד לא מת מלהישאר עם מחשבות כאלה (רק שזה פוגע באיכות החיים וחבל). אבל אם ממשיכים כרגיל ללא טיפול צריך לדעת שאז נשארים עם כל השאלות האלה ללא מענה אמיתי. גם זו בחירה. אעיר רק כי, תשובות שאדם מוצא לעצמו, אינן בהכרח נכונות, לכן, דרוש מישהו שיביט איתך על הדברים מבחוץ. ערב טוב
לק. איני בטוח שהבנתי את שאלתך כיוון שאת כותבת את התשובה שהמחשבות הללו מקורן בחרדה, וזו באמת תופעה "נורמלית" של חרדה. בכל אופן מחשבות מוכרות וידועות. דבר דומה גם לפחד גבהים שאדם שואל את עצמו מה יהיה אם ילך עוד צעד במצוק, מה יהיה אם יפול וכך הלאה. ישנן אלפי וואריציות למחשבות של חרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש
