בעל קשה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני נשואה 10 שנים לגבר מקסים. גבר מוערץ על ידי הסביבה וגם קצין גבוה בצבא. הגבר הנ"ל הוא אלים ואגרסיבי אבל רק בצורה מילולית. אני מאוד סובלת אך התרגלתי. אנחנו אפילו לא מדברים על זה - הוא חושב שהוא תמיד צודק ואני מבליגה וממשיכה הלאה. אבל לעתים - רחוקות אומנם - הוא נעשה אגרסיבי לילדים שלנו. רק באופן מילולי. הילדים כל כך מפחדים ממנו עד שאני צריכה להגן עליהם. הם נצמדים אלי והוא צורח שהכל בגללי והוא יכול להסתדר איתם בלעדי. והם צועקים ובוכים - אמא אל תעזבי אותנו אנחנו מפחדים ממנו. הוא מעולם לא הרים עלינו יד. אבל הוא יודע להיות מפחיד והוא גם מאיים עלי בגט. אין טעם לדבר איתו על טיפול או על תרופות. הבן אדם בטוח לעולם בצדקת דרכו. בדר"כ הוא בעל ואב מסור ונאמן. בסה"כ הוא גבר חיובי אבל כל מילה יכולה להדליק אותו. בקטע כזה - האישונים שלו גדלים ומתרחבים והוא נראה מטורף. האם זה מעיד על משהו? עם הילדים הוא מתפייס מהר. אתי הוא מסוגל לא לדבר שבוע. אח"כ הוא מתפייס אתי. הוא מעולם לא אמר סליחה. אין לו ספק שהוא צודק תמיד. הוא מתנהג ככה גם להוריו ולאחיו. גם הם מפחדים ממנו ומההתפרצויות שלו. מה אני צריכה לעשות ומה הנזק לילדים גילאי 6 ו-10.
את יודעת,את מזכירה לי חברה מאוד טובה שלי.בהתחלה הייתי בטוחה שהיא כותבת... החברה שלי נשואה גם כן לאדם מקסים אבל הבעל כניראה לא יודע ולא רוצה לשמוע שהוא צריך טיפול.היא ניסתה מספר פעמים לדבר עימו והסבירה לו שאולי יש לו בעייה ושיפנה לפסיכולוג אבל הוא לא מוכן לשמוע בטענה שהוא בסדר גמור. חברתי נשואה לו עדיין אבל נושא הגירושין עולה שוב ושוב-אין לי מושג מה יהיה איתם.אני ניסיתי גם כן לדבר איתו אבל מהר הבנתי שמדובר באדם 'פרימיטיבי' שלא מוכן אפילו לגשת לפסיכולוג. אני לא מכירה את בעלך אבל אולי שתפי מישהו שמאוד קרוב אליו ושאת יודעת בוודאות שבעלך לא ייכעס שדיברת אותו.אני מתכוונת לחבר נפש אם יש אחד כזה. אני מקווה שתמצאי פיתרון ותטפלו ביחד בבעייה,ואם אכן תצליחי-אנא שתפי אותי כדי שאוכל לעזור לחברתי. שגב
לריבי שלום, אני מחזק את מה ששגב כתבה, בנוסף לעתים אנחנו "מצליחים" להביא אדם לטיפול בדרך עקיפה. כלומר אם הוא מאיים בגירושין אז להציע טיפול זוגי/משפחתי לפני הגירושין כאלו ואז לגשת כולם לטיפול. לאט לאט עם עזרת המטפל אפשר יהיה להתרכז בו. פעמים רבות המחשבה שרק אני צודק מעידה על חרדות ואי יכולת לקבל את העובדה שיתכן שאפילו פעם אחת טעיתי. חשוב מאוד שתזכרי שלא את אשמה ושהבטחון שלך בעצמך לא יתערער. את אומרת שהוא מתנהג כך לכולם והמסקנה מכך היא שזו בעיה שלו ולא שלך ואינה קשורה כלל אלייך ולתגובות שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש