שליטה בכעסים

יש לי שתי בנות, 1, 3+. אינני יודעת אפילו כיצד לתאר את הבעיה, אולם יש לי בעיה עם הילדה גדולה. היא כל הזמן מרגיזה אותי. נדמה שהיא עושה הכל הפוך ודוקא, אולם אני יודעת שהבעיה אינה טמונה בה כי אם בי. אני מאוד עצבנית ונרגזת נוטה להתפרצויות רבות, צועקת. שיגרת היום מאוד מתוחה ועצבנית וזה מתיש אותי. אני רוצה לצאת מהמעגל האינסופי הזה של הכעס. אני חשה שאני על סף שבירה ועל כן מצאתי לנכון לפנות. מכיוון שטובתה של בתי מעל הכל עבורי ואני יודעת שאני פוגעת בה במעשיי. בתקופה האחרונה במיוחד (כחודשיים) אני מאוד עצבנית ואני חשה שאני חייבת למצוא משהו שירגיע אותי. ניסיתי תמציות בך אולם זה לא עוזר. אני יודעת שהפתרון הוא אולי לפנות לאיש מקצוע או להשתמש בכדורים אבל אני חוששת שזה פתרון חזק מדי וקיצוני מדי. אינני רוצה להתמכר לכדורים ואני מפחדת מתופעות הלוואי. בקשתי היא הכוונה. מה עליי לעשות, לאן עליי לפנות. אשמח לפרט יותר אם תכוון אותי בשאלותיך.

לאנונימית שלום וברכה, כאשר אנו לא סולחים לעצמנו ולא מכילים ומבינים את עצמנו כראוי אזי דפוס התנהגותנו מבלבל ומתסכל בראש ובראשונה את עצמנו ומשליך על בני ביתנו ופוגע במיוחד ביקרים שאנו מוקירים- מכל. ביצירת מודעות למקור הדיכדוך, המרירות והתיסכול המתמשך ולמטענים שאת נושאת בקירבך..תוכלי להכיל את עצמך ולסלוח לעצמך על פי מישלב של סולם -עדיפויות(לא הכל או כלום לא) ..וכתוצאה מכך להכיל את בני ביתך כולל ביתך ולסלוח אף לביתך שאינה עונה אולי לציפיות המושלמות שיצרת סביבה כבת שנטלה את הבכורה .. .ולא לשליך עליה את תסכולך ומרירותך ולהתפרץ עליה ולנהוג באימפולסיביות חסרת מעצורים, אלא אך לצורך חינוך, אילוף, מתוך הבנה, מודעות ותובנה..ולא מתוך השתלטות בלתי מודעת ובלתי נמנעת..בשל היותך לבת-אש מהלכת וכמטען טעון ודרוך. לכשתאתרי את מקור המצוקה הדומיננטית שמציק לך בביפנוכו, תוכלי להתמודד עמו נקודתית ולטפל בהתאם- בהתקפה חזיתית..על מנת ליישר ההדורים בכל החזיתות והמערכות, ולא לפגוע חלילה, במירקם המשפחתי. מחמת ועל פי ההתרשמות מהקונספט..הקונטקסט(ההקשר, העילה וגורם הכעס)..נסתר מבינתך..ואינך מודעת ויודעת מדוע את נסערת ועל מה יצא קצפך וזעמך..יתכן ומדובר בחוסר התארגנות טריוויאלית והערכות לוגיסטית לשגרת החיים התובענית והטובענית-מטיבעה, לחוסר סיפוק והספק למירוץ הרוטיני של החיים. ושמא חוסר אירגון ותיעול נכון של זמן ומשאבים- שמתסכל רבים וטובים מאתנו..וכמו כן יתכן ומדובר על תבנית אישיותך המיוחדת עם קווי האופי היחודים לך והמשרתים אותך(פרפקציוניזים, נטיה לכעס, רגשנות- יתר, רגישות, חסכים מודחקים, ילדות קשה וכדומה) שמקרינים החוצה ומשפיעים עליך כמובן בכל מישורי החיים ועליך לקרוא לילד בשמו ולהתמודד עם הבעיה וללמוד להתרסן..ויתכן אף כי עסקינן בשינוי חיצוני שהתרחש בחייך(שינוי מקום עבודה,מקרה טראגי, ארוע לא שגרתי, שינוי מקום מגורים, שינוי ביחס הבעל וכדומה) שמעכיר על תחושתך הכללית ומאפיל על אישיותך ודפוס התנהגותך השיגרתית ומוציא אותך מדעתך- מעין תגובה ריאקציונית(מתבקשת). על מנת לבחון את כל ההבטים השונים האפשריים..עליך לפנות לאיבחון וטיפול פסיכותראפי דינאמי ולהגיע לשורש הבעיה ולתובנות הבונות ההולמות אותך במסגרת היכולות והמגבלות שלך..על מנת שיאזנו אותך ואת חייך ויחזירו לך את מושכות השליטה בך, בדחפייך, במאוויך וכתוצאה מכך וכפועל ישיר בהתיחסותך המאוזנת והמודעת תוך הכרה לחולשתך וסלחנות לעצמך כשנדרש(לעגל פינות כשצריך ולהעלים עין כשאפשר)והתמודדות עם האני האמיתי שלך ועם מצבך הנוכחי, דמותך הרגועה, המכילה, המבינה והתומכת תקרין אף לביתך. אין נוסחת קסם, יקירתי...רק דם ויזע ותמרות עשן..כי בזעת אפיך תאכל לחם... אך יש תקווה. ואין דבר העומד בפני הרצון(וכפי הנראה רצון ברזל קיים בך לשינוי המצב) בהצלה וכל טוב.

שלום, הדבר החשוב ביותר הוא הדאגה לבת הגדולה ולמנוע נזקים ממנה. ידוע שהטיפולים הנפשיים הן שיחות ותרופות או שילוב ביניהם. התרופות כיום עדינות עם מעט תופעות לוואי ואינן ממכרות. כמובן ששיחות חשובות ביותר והייתי שוקל נחיצות של טיפול זוגי. כל טוב דר' גיורא הידש

תשובתך היתה כשירה בעיני ופתחה את ליבי ונתנה לי תקוה. יש בי הכוח והנחישות לעשות כל שאצטרך ובמלוא המרץ על מנת להשיב השלווה לעצמי, לנפשי, לבתי ולבני ביתי. תודה.