חרדה מדריכה על דשא אצל בן שנתיים

בני בן שנתיים ילד שמח וטוב לב. ביום שני האחרון בתקשרה הגננת וסיפרה שהוא מגלה חרדה מדריכה על דשא. מאז, בכל פעם שמתקרבים לדשא הוא נכנס ללחץ. גם כאשר נסיונות שלנו ללכת איתו על הדשא מצליחים, באמצע הדשא הוא נכנס ללחץ, בוכה והולך על העקבים כדי לצמצם מגע עם הדשא. פרט לכך הכל נאה רגיל, הוא ממשיך להינות מדברים אחרים וגם מטיולים )כל עוד הם על אדמה חשופה או מדרכה.

ניר שלום אם בנך ממשיך להיות שמח וטוב לב הייתי מתעלמת לחלוטין!!!! מן התופעה. להתעלם פירושו קודם כל (עם כל הקושי בכך) לא לדבר על הנושא לידו וגם לא בקודים (באנגלית וכו'). הילדים החכמים שלנו מבינים וקוראים אותנו לגמרי. להתעלם, פירושו גם לא להעמיד אותו במבחנים של טיפול התנהגותי (לקחת אותו לדשא ולהוכיח לו ששום דבר לא קורה לו). תמשיכו לשדר לו שאתם אוהבים אותו, מגנים עליו ושהוא יכול לסמוך עליכם: אוהבים אותו בכך שאתם מקבלים אותו עם החרדה ולא מציקים לו בנושא, מגנים עליו בכך שאתם לא חושפים אותו לסיטואציות שמפחידות אותו ומגנים עליו כי אתם ההורים שלו וזה תפקידכם. אני מקווה שתוך זמן מה (בין מס' שבועות למס' חודשים) תוכלו לחזור לעשות "מחנה" ופיקניקים... לכולנו יש ג'וקים וגם לילדינו החכמים יש ג'וקים שרובם עוברים. בהצלחה ושבוע טוב .אורלי.

לניר כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער או פסיכולוג. שבוע טוב דר' גיורא הידש