לאותנטית
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
מה שלומך? אני אי שם בחלום מעורפל לגמריי אני שלושה שבועות בלי כדורים המח מתעתע בי אין לי כח אני רוצה חיים פשוטים בלי סיבוכים ובלי משמעוית. אי אפשר להעלים את כל מה שצברנו עד היום? "מוסיף דעת מוסיף מכאוב" כשנולדתי הייתי צריכה לעצום את העיניים מקווה לשמוע שאת משתפרת
אני גאה בך על האומץ ועל התעוזה.. על כוח הרצון לצורך חיזיון החזון..... על תוכנית ההתנתקות... האבקות והלחימה...התקומה והתזוזה. בתקווה כי לא תהא זה נסיגה חד צדדית:-(ודי לחכימה ברמיזה) האם תהליך הגמילה מלווה באותן תחושות המלוות את הליך ההסתגלות לתרופה הכרוכים בבחילה וחלחלה? אכן: "ככל שמוסיפים דעת, מוסיפים מכאוב". ויוכיח זאת איוב........ ומאון לאון: כל גאון גובל בשיגעון(במובן החיובי כמובן).. כך שבכל חיסרון טמון יתרון........ אני מרותקת להתעדכן בחווית הגמילה שלך מהתרופה. באיזה תרופה מדובר?כמה זמן היא היתה בת לוויתך והאם היא אכן תיחזקה אותך כמצופה? מה העילה שהחלטת לערוך טרנספורמציה בחייך...ולמגר את התרופה מחייך?? מהו אותו הרגע להחלטה הרת הגורל? התשתפי אותי? לגבי: לוואי אדע ימים יפים מאלו.........אמן. חזקי ואמצי! גאה בך מקסימה!
מה שלומך אני אשמח לדעת את שמך ניסיתי המון סוגי כדורים לאף אחד מהם לא הייתה השפעה רצינית על המצב שלי אבל לכולם היו תופעות לוואי בשמונה חודשי האחרונים נטלתי ציפרלקס וכמובן כדורי הרגעה לפי הצורך בחודש ינואר נישאתי ולכן משכתי את כל העיניין עם הכדורים לא רציתי לעשות שינוי לפניי החתונה כי רציתי לעבור את החתונה בשלום תופעות הגמילה עם כל כדור היו לי מאוד קשות מה שקרה הפעם זה שבמשך כל היום הרגשתי את המח מבפנים תפוס כאילו צמרמורוצ מבפנים הראש היו מצבים שהיה קשה לי בכלל לעמוד ומידי פעם קיבלתי כמו זרם חשמלי שבא מהראש לכל הגוף עכשיו התופעות פוחתות למזלי אבל... נדמה לי כאילו אני עומדת לקבל התקף כל רגע וזה מאוד קשה לי בקיצור מה שהבנתי אחריי כמה שנים זה שכניראה הכדורים בישבילי הם לא פתרון כי אף אחד מהם לא עזר לי אני צריכה למצוא דרך אחרת לשנות את החיים שלי בחודשים האחרונים גם חזרתי לטיפול פסיכולוגי וזו המטפלת הראשונה שיש לי איתה כימיה ענקית תודה לאל אני אשמח מאוד להתעדכן במצבך איזו טיפול את מקבלת כרגע? אם תרצי לשתף אני כאן יום טוב ואהבה טובה לכולם
