כדורים

בעלי שרוי לפי אבחנת הפסיכיאטר בחרדה, הוא בן 45 ואנו נמצאים בלחץ זוגי קשה כבר כ - שנתיים וחצי, בתחילה לא ידעתי שאכן הוא שרוי בחרדה אבל החלו בעיות קשות בזוגיות שהובילו אפילו לגירושים אלא שבסופו של דבר הם לא מומשו. לאחרונה לאחר שראיתי שמעשיו לא נראים לי כלל : הסתגרות בחדר, ירידה משמעותית בתפקוד המיני ( שהחל כבר לפני שנתיים בערך), עצבים לא נשלטים, עצב, חוסר שמחה, כעס כמעט על כל דבר. החלטתי לשוחח איתו ולנסות להסביר לו שמשהו משובש, אך הוא טען כי השיבוש הוא רק אצלי ושהוא בסדר גמור, לאחר שהחיים הפכו לגהינום החלטתי לפנות לפסיכיאטר פרטי ביוזמתי וללא ידיעתו מכיוון שידעתי שהוא יסרב בכל תוקף, שהרי כבר ניסיתי. הוא הציע לי לתת לו כדורים ללא ידיעתו - טרנקסל, כדור 1 ביום בערב. בעלי שותה ללא ידיעתו כדור אחר וראו פלא חלה רגיעה ואפילו הוא מתחיל לדבר על הבעיות שמטרידות אותו. אבל האם זה הפתרון? אני מאוד חוששת לתת לו טיפול ללא ידיעתו אבל לא נותרה לי דרך אחרת, יש לי 3 ילדים שניים מהם בגיל ההתבגרות ואני חוששת למצבם. האם אני אצטרך כל החיים לטפל בו? ישנם חששות רבות בליבי, מה לעשות?

לגלית שלום וברכה, מהתרשמותי מהקונספט והקונטקסט- דפוס התנהגותך ומדיניות ההסתרה המגמתית מבטאים נאמנה את חוסר האמינות והנאמנות השלטת בינכם. והאמנה האלמנטרית שאינה שוררת במעונכם ובזוגיות בינכם. מבלי להתעכב על האתיקה שבעניין ועל הפן השלילי מההבט הפלילי אני רואה כאן הפרה בוטה של כבוד האדם וחירותו. ושלילת זכותו של בעלך שהנו יישות אוטונומית ברת החלטה בכל הנוגע לחיו שלו ולגופו ונפשו. יתרה מכך, ללא שיתוף פעולה מצד בעלך, הטיפול האמיתי עקר מיסודו והכדור טפל לו ויתכן אף טפיל לו. שהרי חלק נכבד מתהליך הריפוי הנו הכרת האדם בבעייתו- במוגבלות ובמציאות המוכתבת והנגזרת מכך, כמו כן נמנעה ממנו ההדברות והשיתופיות בתהליך הריפוי ואף חסכת ממנו העצמה אישית, אישיותית וכן משפחתית- זוגית. כך שאת התהליך האמיתי המתלווה לנטילת הכדור לצורך ריפוי וסירוס הפרעת החרדה שהתפתחה עקב המתיחות הזוגית הגואה וכפועל יוצא התפתחה חרדת הנטישה לא רק שהחסרת ומנעת ממנו, בלא ידיעתו - בשרירותיות ואטימות לב ואולי בזחיחות הדעת ובתום לב.. כי אם במידה ויתגלה המעשה השערוריתי על ידו(כשלעצמו עניין של פצצת זמן מתקתקת וקרבה לבוא)יסתם הגולל על סדק האימון שנותר לפליטה בינכם. ופירוד החבילה יהא בלתי נמנע!והקרע מי יודע אם יתאחה לעולם! יקירתי: סוף מעשה- במחשבה תחילה! המלצתי לערב גורם שלישי מקצועי(לא את הפסיכיאטר ששיתף רק אתך פעולה- לרעת העניין) שיהא אמון וחביב על בעלך והתמחותו הדומיננטית תהא בטיפול זוגי. ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה רבה רבה.

כאשר את מדברת על גורם שלישי האם את מדברת על פסיכיאטר או פסיכולוג? אני מאוד רוצה שהוא יסכים לבוא לטיפול כזה ואני מנסה מאוד שזה יקרה אך עד היום ללא הצלחה מרובהץ את יודעת כמה הוא שלו ורגוע היום, הוא בעצמו אומר לי ומרגיש כך ומרוצה, אך גם אני רוצה מאוד שהוא יהיה מעורב בתהליך, אך אין לך זכות להטיח מילים כאלה בוטות וקשות ולשפוט אותי שהרי מטרתי היא רק לסייע לו ולבני הבית או לפרק את החבילה ולזרוק אותו היום כאשר הוא חולה.

אז מה לדעתך כדאי להמשיך? או לנסות להביאו לרופא .? או לשקר לבעלך כל הזמן? יש לך תשובה .כי את לא אוהבת את התשובות אז תחשבי בעצמך מה כדאי . אני בכל אופן תומך בך שתצאו מהמשבר הזה . אך אין לי תשובות מהמותן או מהשרוול.