הפרעת אישיות גבולית

דר הידש היקר אני סובלת שנים מהפרעה ומטופלת שנימ במיסגרות לבריאות הנפש אני בת 42האם יש סיכוי להחלים או להשתקם בשנים הקרובות ..????? מצפה לתשובה ב. יש לי ילדה בגיל ההתבגרות מה הסיכוי שלה לחלןת בהפרעה זו למרות שאני יודעת שהיא לא תורשתית אבל לאור השנים שראתה אותי בכול מיני מצבים קשים האם יש לה יותר סיכוי לחלות מילד רגיל ....מחכה לתשובה מהירה ממני שוש

לשוש שלום וברכה, הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות ריגשית, בתנודות חדות במצב הרוח, בתנודות קיצוניות בין הטוב לרע, וביחסים בין אישיים קוטביים הנעים בין אידיאליזציה לדבלואציה. אנשים בעלי הפרעות אישיות גבולית נוטים להתמכר בקלות לסקס, סמים, אלכוהול ורוקנרול:- וכן לפגוע בעצמם על מנת לחוש. המזוכיסטיות הלזאת נובעת מתחושת ריקנות כרונית ותהומית- תמידית. אנשים הלוקים בהפרעה נוטים לפתח דיכאונות והפרעות חרדה כתוצאה ממעגל הקסמים של חוסר ההתמודדות המווסתת והעיבוד הריגשי והתנודות הקוטביות הבלתי נסבלות בעליל. נהוג לחשוב כי הנטייה הגנטית אכן קיימת אך מתפרצת בסביבה שמגשימה את עצמה. ההפרעה מתפתחת ומתפרצת כאשר האדם חווה אובדן ו/או פרידה שאינה מעוכלת ומעובדת כדבעי. ובדרך כלל בשנות הילדות המוקדמות ואזי חלה בו מעין רגרסיה התפתחותית או תקיעה מתמדת בשלב האדיפאלי(על פי תורת הפסיכואנליזה של פרויד). על כן חרדת הנטישה וחוסר העיבוד והוויסות הרגשי הנם נחלתם של הלוקים בהפרעה כעסקת חבילה לכל החיים בהעדר טיפול הולם וארוך טווח. חוסר הוויסות האמוציונלי(הריגשי)וכתוצאה מכך הפגיעה הקשה בהעדר שיריון נורמטיבי מפריעים בכל תחומי החיים כאמור ועל כן סירוס ההפרעה והקניית דפוסי התנהגות וויסות מלווה בתהליך טיפולי סיזיפי, ארוך ומייגע. הטיפול המומלץ הנו טיפול תרופתי נקודתי במצבי דיכאון אקוטים ובהפרעות חרדה והתקפי פאניקה וכן תרופות לאיזון וייצוב מצב הרוח באופן כללי בשילוב אינטגראטיבי כמובן של טיפול פסיכותראפי ארוך טווח. על אף הקושי העצום של הלוקים בהפרעה להתמיד עם מטפל אחד לאורך זמן(חלק אינטגראלי מההפרעה והחוסר יציבות הנובעים מנטישה יזומה עקב כל תסכול זעיר של המטופל מצד המטפל). באם ביתך מקבלת חום ואהבה, יציבות ריגשית והתפתחותית תקינה, נקווה למענה ולמענך שלא תעבירי לה בירושה את ההפרעה- בתורשה. בריאות וכל טוב! שמרי על עצמך ותאמיני בעצמך.

לשוש בדרך כלל כל הפרעות האישיות וגם הגבולית נרגעים אחרי גיל 40 וקיים שיפור ניכר גם בהרגשה וגם בתופעות החיצוניות. כך שבהחלט צפוי שיחד עם הטיפול אחרי גיל 40 תהיה הקלה משמעותית גם אם לא הבראה. לגבי ההעברה לבת, איני אוהב לדבר על סטטיסטיקות כאשר את שואלת לגבי הבת הפרטית שלך. כמו הסיכון להריון-מי שנכנסת להריון עם אמצעים למניעה אצלה זה 100%. לכן אם את מאוד דואגת עדיף שהבת עצמה תגיע לאבחון אצל פסיכולוג ותהיי עם תשובות יותר מדוייקות. שבוע טוב דר' גיורא הידש