היי מ. האוטנטית
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני לא תחמתי את זמן המחלה זה הרופא שקבע שמצבי לא מאפשר יחד עם התרופות תיפקוד בעבודה . בכל אופן הוא אמר אתמול שהטיפול הזה אמור להארך כחצי שנה מהיום אזי יתכן ובתקווה שיהיו שינויים לטובה ונצא מזה . בנוגע ללימודים אני רוצה ללמוד תעשיה וניהול ? נראה אם יצא אל הפועל .
מלבד המלצתו של הרופא המדופלם שהחליט על אי כשירותך לתפקד בעבודה. האם אתה בכבודך ובעצמך חש בשל מצבך- כלא כשיר לעבוד??? ידוע לי על רבים וטובים שלאחר תקופת הסתגלות לתרופה מתפקדים ללא כל תופעות לוואי ותפקודם בעבודה ובחיים בכלל גבוה למעלה מהמשוער ובדיעבד תפקודם פורה יותר מלכתחילה. שורה תחתונה: תחושתך ומצבך הנפשי הם שיקבעו ויגדירו מה בתחום הסביר לדידך ומה אי- אפשי! לגבי תעשיה וניהול במקומך הייתי יורדת מהרעיון הגרנדיוזי והסנציוני וגונזת אותו לעת עתה בארכיון, בכדי לא לנסוק, לטעות וליטוע תקוות ואשליות שווא אופוריות ואוטופיות נטולות אחיזה מציאותית קרי:פיקציוניות. לימודים אלו הנם תובעניים וטובעניים, ארוכי טווח ומיגעים ואינם מניבים תשואות ופירות של סיפוק, שמחה ואתגר- בטווח המיידי. במצבך הייתי ממליצה לך על קורס לימודי קצר מועד, משחרר, לא מיגע ומעורר סיור מוחות וגובה אנרגיות שאינן מצויות במאגריך. לימוד חובבני ועם זאת מקצועי -מספק ומתגמל בטווח הקרוב- סדר גודל של חודשים אחדים. אני גאה בך ארי מקסים, על שהנך משקיע נכונות ומלאי של מוכנות לצאת ממקלעת מצבך העגום !חרף קשייך הפסיכומוטוריים והפסיכולוגיים. אתה ראוי לכל תעודת הוקרה וצל"ש!!!ויגיע הזמן שתקצור פירות אף בעתודה ניהולית. תמשיך להחזיק מעמד.
אגב טעיתי כל הזמן בשמך ולא הערת לי מעולם . המצב הוא כזה שלא סיפרתי לך על מה שהיה לי במקום העבודה . עברתי עלילה קשה ולא נעימה שעד היום בגללה אני נמצא במצבי. הייתי בתפקיד ניהולי בכיר והיום אני בתפקיד 0 - - - 0- הייתי מגיע לעבודה ללא חשק ללא כלום עברתי תקופה קשה עד שהגעתי לפסיכיאטר כי לא יכולתי לסבול את אשר עשו לי . אני עובד במקום הזה המון זמן ואני לא יכול לוותר כך וללכת מה גם משכורתי על פי מעמדי הקודם היא דיי סבירה שקשה לקבלה היום בשוק . כרגע אני מנסה לשקם את עצמי עם הזמן ולראות אם אוכל לחזור לעבודה או לעזוב אותה אך כרגע זה לא על הפרק מהסיבות שמניתי . הזמן הוא המרפא הטוב. וטוב שיש סוף לחיים. אגב שאלתי אותך פעם מה את עושה ?
