קינאה מטורפת

שלום לדר'. אני בת 33 נשואה שנתיים ומרגישה שאני משגעת את בעלי עם הקינאה המטורפת שלי. אני כל הזמן פוחדת שהוא יעזוב אותי, בודקת ומחטטת במחשב שלו ובדוא"ל שלו, ואז אני גם מסתבכת כי הוא רואה את זה. אני מתקשרת אליו הרבה פעמים ביום ומציקה לו ואני יודעת שאני מגזימה אבל לא יכולה להפסיק. הוא כבר לא יודע מה לעשות ולא מבין איך להפסיק את זה, אבל גם אני מאד סובלת כי אני רוצה להפסיק אבל אני כל הזמן חושבת על זה, ממשקיעה בזה אנרגיה, זה מטריד אותי מאד אני לא מסוגלת להירגע ולהפסיק. כשאני הייתי בת 8 אבא שלי ביום אחד פשוט לא חזר והודיע לנו שהוא עוזב את הבית אז אולי זה עוזר להבין מאיפה הבעיה אבל זה לא תורם לי לפתרון. אפשר בטיפול לקבל עזרה לבעיה כזאת? או בתרופות?\ תודה. מיטל

מיטל, ניתן להעזר גם בפסיכוטרפיה וגם בתרופות ורצוי לשלב בשני הפתרונות. וכדאי לטפל דחוף בכדי לא להרוס את חיי הנשואים. דורון.

למיטל, כנראה שמדובר בקנאה פתלוגית. ואני מצטרפת לתשובתו של דורון. שבת שלום, מיכל

על פי כל הסממנים שמנית אין מדובר בקנאה נורמטיבית כי אם בקנאה פתולוגית, שהנה תוצר לוואי של חרדת נטישה הטבועה בדמך משד ינקותך. בפסיכיאטריה מכנים את המחשבות וכפועל יוצא את ההתנהגויות האובססיביות והכפייתיות הללו כהפרעת טורדנות כפייתית(ocd)וללא ספק ניתן לטפל בהפרעה באמצעות תרופות (ממשפחת הפרוזק למשל)וכן בשילוב עם טיפול התנהגותי קוגנטיבי. האינטרפרטציה(הפרשנות) שלך בהחלט חיונית ומעידה על מודעות עצמית גבוהה למצבך ובעייתך ותהווה מנוף לסירוס ההפרעה ולהעצמה עצמית וזוגית. על פי תורת הפסיכואנליזה את אכן סובלת מחרדת נטישה פתולוגית שעלולה חלילה למוטט את מוסד הנישואין שלך. ראשית לכל עליך לגשת לאבחון מקצועי וודאי ולטפל בהתאם לממצאים שימצאו. כל טוב.

למיטל קודם כל להרגע, אל תבהלי מכל הדברים ה"פתולוגיים" שכתבו קודמי. מדובר על טראומה שעברת ולכן כבר נאמר "מי שנכווה ברותחין, נזהר בפושרין". כלומר אחרי הטראומה הראשונה עם אביך את נזהרת ופוחדת מטראומה דומה חוזרת ולכן מתקשה להרגיש בטחון עם בעלך. אין ספק שהטיפול המומלץ הוא בשיחות-פסיכותרפיה. אם המצב ממש קשה אפשר לחשוב על שלוב של תרופות. ועדיף להתחיל עם הטיפול בשיחות כמה שיותר מוקדם. שבת שלום דר' גיורא הידש