נסיון התאבדות-דחוף ביותר!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אמי בת 53,מובטלת כמה שנים, ללא עבודה קבועה, וללא עיסוקים. כמו כן, סובלת מכאבים בגב וברגל. באופן קבוע היא מדוכדכת,מרירה ועצבנית, אף פעם לא מרוצה ותמיד חושבת שבני משפחתה הקרובה נגדה (כלומר בעלה ושני ילדיה). עם חלוף הזמן, היא הופכת להיות פחות ופחות מאושרת ומרוצה מחייה, ואין לה מוטיבציה לשנות ולשפר את חייה. כשאנו מנסים לדבר איתה ולומר לה שהיא זקוקה לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי, היא מתנגדת וכועסת וחושבת שאנו נגדה ורוצים ברעתה.מצב זה מגיע לרמות שבהן היא מתחילה לריב איתנו בצעקות,קללות,השפלות וכו', על בסיס קבוע. ביום שישי האחרון, היא בכתה ואפילו ניסתה להתאבד. היא נעלה את דלת חדרה,הגיפה את התריסים והחלה לחפש כדורים לבלוע תוך כדי כך שהיא אומרת שהיא הולכת להתאבד.אנו כמובן נכנסנו לחדר ומנענו ממנה להגיע לכדורים וכרגע רוקנו את חדרה מהם.היא טוענת ש"אם היא לא תתאבד היום אז מחר". אנו אובדי עצות, ודואגים לה מאוד,שכן היא אינה מוכנה לקבל עזרה מקצועית. מה עושים? מחכים לתשובתך בדחיפות!!!
אם היא מודיעה לכם על הרצון להתאבד.....זה סימן לכך שהיא צריכה עזרה ואת תמיכתכם. היא מרגישה שאתם נגדה ואתם אכן מראים לה זאת....זה שאתם אומרים לה: אנחנו בסדר ואת הלא בסדר...את צריכה עזרה. תציעו לה שכולכם תלכו יחד איתה לטיפול ואולי זה ישכנע אותה. תתמכו בה זה חשוב!
ראשית, לא ניתן לעזור לאדם שלא רוצה לעזור לעצמו ואת זה חשוב להבין. שכל הצעדים שננקטים ע"י אמך אלו החלטות שלה בלבד ולא של אף אחד אחר. ניתן לנסות לגרום לה לרצות לעזור לעצמה ע"י מספר אפשרויות: ראשית, אולי ניתן להזמין פסיכולוג הביתה וכשהאופציה תהיה כל כך ממשית ייתכן ותסכים לדבר איתו. שנית, ניתן לנסות לשתף אותה כמה שיותר בחיים שעוברים על בני המשפחה ולבלות זמן איכות משותף תוך בילוי אהוב, לגרום לה להרגיש נחוצה בכל מיני דרכים גם בדברים יומיומיים שלכאורה נראים לא חשובים, אך הם חשובים מאוד. דבר נוסף, ניתן לנסות טיפול משפחתי ואף הייתי ממליצה לך לפנות לעזרה מקצועית מאחר וזו התמודדות מאוד קשה. במקרים קיצוניים, אם אתם באמת חוששים לחייה או לחלופין שתפגע בעצמה או במישהו אחר ניתן לאשפזה בבי"ח פסיכיאטרי. הדבר נקרא אשפוז בכפייה, אני לא ממש בקיאה בפרוצדורה אך בטוחה שניתן לברר זאת דרך הפורום או כל בי"ח.מקווה שעזרתי.
בת יקרה, במידה ומדובר במקרה חירום הגובל בפיקוח נפש של ממש...ואמך מאיימת באקטים אובדניים פרגמטים- שאינם משתמעים לשני פנים..עליך לקחת אחריות על אמך ולאשפז אותה באשפוז כפוי, בבית חולים פסיכיאטרי הקרוב ביותר!אך הם ערוכים למצבים מעין אלו. סמוכני ובטוחני כי לאחר מעשה היא תודה לך ביתר שאת על שהצלת את חייה..על אף החשכה המעיבה והמאפילה על קרן אור של תקווה- בשל מצבה. ככלל תתמכו בה, תהיו למענה, תגלו אמפאטיות וסימפטיות, מוכנות ונכונות לטפל ולהתמסר לה/בה. ובהתאם למסגרת היכולות שלה להטיל עליה תפקידים שאינם דורשים אחריות עצומה ואינם סוחטים אנרגיות עוצמתיות. ובתהליך הדרגתי יחזור לה האמן בחיים ובעצמה ויהא לה לצורך מה ולמען מי לחיות- ובכבוד! מחזיקה לכם אצבעות, אנוכי.
לא' אני מסכים עם מה שאמרו קודמי ואכן מדובר בבעיה קשה. כנראה מדובר בדיכאון ויתכן שישנם מרכיבים נוספים שאיני יכול לאבחן ברשת. לכן חשוב מאוד שאמך תגיע לטיפול כיוון שבהחלט אפשר לעזור לה והדיכאון עשוי לחלוף. הדבר היחיד שאני יכול להוסיף הוא לנסות ולשתף את רופא המשפחה, יתכן שרופא המשפחה יכול באמצעים שלו להגיע אליה ולשכנע אותה להגיע לטיפול. כמובן שאם ישנה סכנה אובנית ממשית יש להגיע לחדר מיון של בית החולים הקרוב לאזור מגוריכם, בכל מיון יש יועץ פסיכיאטרי. כל טוב דר' גיורא הידש
