פחדים וסבל עקב תאונת דרכים

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

18/02/2005 | 11:56 | מאת: ליאת

שלום רב, אשמח אם תוכל ליעץ או לתת דעתך על מצבי הנפשי, אני בת 28 רווקה ללא ילדים, עם עבר רפואי נקי לחלוטין גם בתחום הנפשי. אך לפני כשנתיים וחצי חיי השתנו, עברתי שתי תאונות דרכים. האחת הייתה קלה ללא נזקים ממשיים וחצי שנה אחריה עברתי תאונת דרכים קשה וטראומטית עבורי, אך עד היום התעסקי וטיפלתי בבעיות הפיזיות שבאו בעיקבותיה, (בעיות אורתופדיות עם המלצות לניתוח) והלחץ הנפשי והחרדות השארתי בצד, והייתי בטוחה שהזמן יירפא, כי תמיד הייתי אדם חזק נפשית ועצמאית ותמיד ידעתי להתגבר על כל בעייה בחיי. לאחר התאונה הרופאה שלי המליצה לי על כדורים טבעיים להרגעה וטיפול פסיכולוג' להוריד את הלחץ הנפשי בו אני נמצאת, וטענה כי נראה לה שאני יותר זקוקה לטיפול נפשי מפיזי. אך לא עשיתי כן, כי דאגתי תמיד לכאבים מהם סבלתי, וחשבתי שאת המצב הנפשי הזמן כבר יירפא, והכל יעבור. רק היום אני מבינה שהזמן לא ריפא ,ושהזמן לא עזר . היום אני כועסת על עצמי ועל הנהג שעשה תאונה כל כך מטומטמת, שבגללה חיי השתנו . יש בי המון כעסים ופחדים. אני בעלת רשיון נהיגה,ונהיגה הייתה הנאה בשבילי, אך מאז התאונה השנייה, הקשה, אני לא מסוגלת לנהוג, כל הזמן פוחדת שתהיה תאונה שלישית ויותר. ניסיתי לנהוג עם חברה שנורא עודדה אותי לנסות, וישבה לידי, אך אז כשניסיתי מיד הבטן התכווצה, כולי נלחצתי והרגשתי כאבים בבטן ורעידות בגוף, עם קושי בנשימה. אך אני כן נוסעת ברכבים ציבוריים, ועם מכרים, אך באופן קבוע מאז, אני פוחדת שהנהג אינו זהיר, נוסע מהר, מעירה הערות לנהגים ללא סוף, למרות שהם טוענים שהם נוהגים במהירות המותרת, ושרק נדמה לי. עקב השינה הגרועה והכואבת, קשה לי להתרכז בעבודה עקב חוסר השינה הנורמלית. מאז התאונה אני משתדלת לא לחשוב על העתיד כי אז אני נכנסת למצבי רוח רעים, לא רוצה לפגוש חברים,ההתלהבות בחיי ירדה ואני מרגישה שהזדקנתי בעשרים שנה, בלי כל חשק להנות ממשהו ולצאת מהבית, דבר זה מותנה בהתקפות כאבים בעיקר. מרגישה לחוצה, יכולה להיות מאוד רגועה ואז דבר קטן יכול להקפיץ אותי ולהגיב לאדם מסויים בהתפרצות מחוסר סבלנות. אני כועסת על מהסבל הנפשי שנגרם לי,כועסת על הנהג שעשה תאונה כל כך מטופשת שיכלה להימנע. תמיד הייתי אדם חזק, עצמאי ובוגר נפשית,חרוצה, זריזה,מטורפת על החיים ומתלהבת מכל דבר, עדיין ישנם ימים שבהם אני קמה בבוקר ומרגישה טוב יותר עם מצב רוח מצויין אך אם בפתעומיות כשמחשבות עולו במוחי על העתיד, או תהיה התקפת כאבים, אני מרגישה שכל עולמי חרב, ונפשית אני כבר עייפה מהמצב. כיום הביטחון העצמי שלי התערער, ההתלהבות מהחיים ירדה לי, נהייתי אדם רציני יותר, אדיש יותר, וחסר סבלנות, וזה מעציב אותי, . אני מרגישה שאני כל הזמן מתלוננת על כאבים בפני המשפחה וחברים, למרות שאני מאוד משתדלת שלא, זה בלתי נמנע. קשה לי להתמודד עם העובדה שאני לא מסוגלת לעשות הכל! חושבת מה יהיה על עתידי, מטריפה אותי. מה אוכל לעשות בכדי להחזיר את השמחה וההתלהבות לחיי עם הכאב הפיזי הכרוני, וכן כיצד אוכל לחזור ולנהוג בכביש בלי פחד. אני מרגישה שהזנחתי את המצב הנפשי ודאגתי כל הזמן לכאבים. לפי סיפורי האישי, והתמחותך בתחום, האם נראה לך שאני אכן סובלת ממצב שדורש טיפול פסיכולוגי או אחר? מה הטיפול העדיף לפי דעתך למצב בו אני שרוייה?? תודה מראש.

18/02/2005 | 23:23 | מאת: מ. אותנטית

את מונה הפרעת חרדה כוללנית המשבשת לך את כל תחומי ותפקודי החיים. מלבד ההתמודדות עם התקפי הפאניקה בהחשפות לגורם החרדה..מאפיין אותך חרדה כוללנית ורתיעה מכל טריגר אפשרי- המשבשת אותך בכל תחומי החיים. את ללא ספק זקוקה לאבחון לצורך טיפול במימד הנפשי של הטראומה הקשה שחווית..וכך תפטרי אף מהכאבים הפסיכוסומטיים שהנם טפיליך מאז התאונה הקשה והטראומטית שחווית על בשרך. אומנם לשמחתך לא קיפחת את חייך או איבדת יקירים בתאונה המחרידה..אך קופחת ואיבדת מני אז את האמון בעצמך, את ליאת האופטימית, העצמאית- טרום התאונה. ואבדה לך שמחת החיים. וכל ההפרעות הפוסטראומטיות ניתנות לתיקון ושיקום! חזקי ואמצי!

19/02/2005 | 01:02 | מאת:

לליאת המכתב שכתבת יכול להכנס לכל ספר לימוד כתיאור של הפרעה פוסט-טראומתית. קיימת בעיה באבחון באינטרנט אולם בהתייחס למכתב שכתבת הוא מאוד נכון ומתאים. אני הייתי רוצה לשנות ולתקן מעט את שאלתך. במקום השאלה האם את חייבת טיפול נפשי הייתי שואל האם טיפול נפשי עשוי לעזור לי? לשפר את מצבי ולהחזיר אותי לבטחון העצמי ולמצב הנפשי שלפני התאונה? טיפול נפשי בהחלט עשוי לעזור ולשפר את מצבך! כידוע טיפולים נפשיים הם שיחות-פסיכותרפיה או תרופות או שילוב של השניים. לכן כדאי להגיע לאבחון מקיף ולשקול עם הרופא המאבחן את האפשרויות הטיפוליות שמתאימות לך. וכדאי לכל הנוהגים ברכב לקרוא את דבריך ולנהוג בזהירות. רגע אחד של חוסר תשומת לב עלול לשנות את כל מהלך החיים!! תנהגו בזהירות ואני מקווה שליאת - תחזרי מהר לנהיגה, זה חלק מהטיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש