טיפול באכילה כפייתית כשלוקחים תרופות מעוררות תאבון

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

15/02/2005 | 00:36 | מאת: אורית

שלום! אני לוקחת תרופות אנטיאפילפטיות כבר כמה שנים. לאחר כמה תרופות, הגעתי לתרופה אידיאלית מבחינת המטרה הראשונית שלה, אבל תופעות הלוואי... התרופה גורמת לי לעלייה בתאבון, בצורה שלא תאמן(אגב- שם התרופה lamictal, והיא גם תרופה פסיכיאטרית, אז בטוח שמעת עליה). יש לי סמפטומים ברורים של compulsive eating disorder. עליתי ב-5 שנים בלמעלה מ20 ק"ג! ואני עדיין במגמת עליה! וזה די ברור למה. אני מפחדת להיות שמנה. אני כבר קצת שמנה. אוף! פעם הייתי רזה.ועכשיו- אני לא מצליחה לשלוט על התאבון שלי. אני לא מנסה להאשים את התרופה, אני יודעת שגם אני אשמה, אבל בכל זאת- זה קשה להלחם בבעיה הזו, כשיש גם כימיקלים במוח שלא כ"כ באים לקראתי...מה לעשות? האם יש איזושהיא תרופה אחרת שאפשר לקחת יחד עם למיקטל(לא בא בחשבון לא לקחת אותה בכלל, כי בזכותה אני מאוזנת), או אולי תוסף מזון, שיכול קצת להלחם בcravings? האם יש טיפול תרופתי שבשבילו שווה לי לקבוע תור אצל פסיכיאטר? האם קיים דבר כזה, או שמה שנשאר לי לעשות זה להלחם ולהלחם עד שאמות מדכאון שלא נצחתי במערכה. יש לציין- אני לא סובלת מדכאון בכלל, לתרופה הזו דווקא ישנה השפעה אנטידכאונית בעליל, אבל בכל זאת- השמנה קיצונית כן יכולה לגרום לי לדכאון, וזה כבר מתחיל להטריד אותי. בנוסף- הדרכה אצל תזונאית אני לא צריכה- אני כבר יודעת את כל הכללים של תזונה נכונה. הבעיה שלי זה לא חוסר ידע, אלא חוסר שליטה. תודה רבה על תשומת הלב!

15/02/2005 | 00:45 | מאת: דור

קיימת תרופה לאפילפסיה שגורמת דווקא לדיכוי התיאבון שנקראת TOPMAX כמובן שרק נוירולוג מומחה יכול להגיד לך אם זה יכול לבוא במקום הלמיקטל שאת לוקחת עכשיו. אגב טומפקס יכול להיות טוב גם לבעיה השניה שאת סובלת ממנה- אכילה כפייתית ולכן זאת יכולה להיות בחירה טובה במקרה שלך.

15/02/2005 | 01:05 | מאת: אורית

הבעיה היא שהתרופה הקודמת שלקחתי הייתה טופומקס, והפסקתי לקחת אותה בגלל הדכאון שהיא גרמה לי(ומאוד הרזיתי כשלקחתי אותה), והחוסר ריכוז- בעיה שגם הלמיקטל גורמת, אבל בצורה פחות חריפה. רק לפני כשנה(4 שנים לאחר הפסקת הטופומקס) גיליתי שלתרופה הזו היה קשר עם ירידה במשקל. כמה שהתעצבנתי על התרופה בזמנו, אבל עכשיו-מאוד הייתי רוצה לקחת את התרופה בגלל הסבך שאליו הגעתי ...אבל אחרי שהפסקתי איתה בגלל הסיבות הקודמות, זה יהיה מצחיק לבקש לקחת את התרופה הזאת שוב... בעיה נוספת- אני מתביישת לספר לנוירולוגית שלי על האכילה הכפייתית, בשל הסיבה שאני מכירה אותה טוב מדי, ופעם שעברה שבאתי אליה- היא העירה לי שהשמנתי, וממש לא היה לי נעים להסביר לה מה קורה איתי. התרוץ שלי היה "מבחנים באוניברסיטה- מה לעשות, זה מלחיץ..." אבל זה הרבה מעבר לזה!