להתכונן

שלום ד"ר, אנ כבר 8 שנים מטופלת אצל אותה פסיכיאטרית שממליצה לי על קלונקס וקסאנקס כטיפול.ואכן 8 שנים אני לוקחת תקופות את זה ותקופות את זה .וכשאני אומרת לה שהמליצו לי לעבור לקבוצת תרופות SSIR היא אומרת ניסינו פעם ציפרמיל וזה עשה לך כהות חושים,וגם ניסינו סרוקסאט שדיכא בך את המניות ..אכן ניסיתי את 2 התרופות האלו לתקופה קצרה של חודש וזרקתי אותם.את אפקט הארגעה אני אכן אוהבת והוא נותן לי יכולת תפקודית (אחד ליום)אז להתעקש למצוא תרופה אחרת מהמשפחה האחרת,או להבין שזהו גורלי אחיה עם תרופות ארגעה הבנזופינים לכל החיים. לאחרונה יש לי בעיות בריאות אחרות ואני נאלצת לקחת תרופות אחרות שמתנגשות עם קסאנקס זה מכניס אותי לדילמה האם להמנע מלקיחת קסאנקס למען תרופות אחרוןת או לבחור רק תרופות שהולכות איתו,היה לי נסיון של לילה אחד בלי וקמתי שטופת זיעה ועצבנית בטוח שזו לא תקופה לגמילה.האם קסאנקס נשאר בגוף לאורך זמן או שאפשר להמנע ממנו והוא מתנקה ואז לקחת את התרופות האחרות.

הבעיה העיקרית היא אצל מטופלים אשר מעלים מינון בצורה מופרזת ולעיתים גם ללא אישור רופא דבר שיוצר הפרעת תלות והתמכרות מסוכנת ביותר. תרופות מסוג זה עשויות לפגוע בריכוז ובזיכרון. לפעמים גורמות לבילבול ואף לדיכאון ולכן הן לא מומלצות לשימוש ממושך. למרות כל הנ"ל לא מדובר בסמי רחוב ולא ציינת בהודעה שלך תופעות לוואי שמחייבות הוריה או המלצה להפסקת הטיפול בתרופה ולכן כמו שהמליצו לך בבדיקה הפסיכיאטרית אפשר להמשיך וליטול את הקסנקס. אם במקרה יש קונטרא-אינדיקציה עם תרופה אחרת (איזה תרופה? ) אז כמובן זה משנה את התמונה ואז צריך לשקול שוב את הדברים יחד עם הרופא.

לנוי אני מצטרף לדבריו של דור, יחד עם זאת עדיין ישנם פסיכיאטרים לא מעטים שהם מעדיפים טיפול עם תרופות מקבוצת הקסנקס מאשר עם נוגדי דיכאון, כך שלמרות שהגישה שלי שונה עדיין אין זו שגיאה לטפל עם נוגדי חרדה בלבד. מדובר על תרופות בטוחות מאוד לשמוש עם מעט מאוד תופעות לוואי. (חוץ מבעית ההתמכרות). כל טוב דר' גיורא הידש