למטפל שלי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
איך טלפון אחד קטן מעורר שוב געגוע איך מתוך הסדק מבעבע תעתוע בדיוק שחשבתי ששכחתי ואיך שנגמלתי- התמכרתי כמו ארנב באור נלכדתי טיפשונת שכמותי. אני שנשבעתי לשמור לי אמונים איך לא ידעתי לא ליפול על הפנים על הפנים.
אין מה להיגמל מפסיכולוגים. הם נועדו לכך שנתמכר אליהם, וכיצד לא נתמכר לאדם שמקדיש את כל כולו רק לנו למשך חצי שעה או שעה. רק להקשיב לנו בלי לחשוב על עצמו בכלל? כמה כאלה יש לנו מלבד הפסיכולוגים שלנו? למרות שמגיע הרגע שבו צריך להתגבר גם על הצורך בהם.... מיכאל(מיקי)
ציפור זרה/ רחל שפירא האתמול מביט בך בגבך ואת מצידך לא שוכחת, תמיד את משוחחת עם מה שהיה, ארוכים שורשי הפחד. את פוסעת בעולם לאט ובקוצים רבים את נדקרת, האם זהו ורד, או קוץ בבשרך שממנו את יוצרת? שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום, מיאושך שמרי נפשך, את שומעת? נשמה ואימה, ריקמה עדינה... הילדה הקטנה שלא נרדמה- האישה את ראשה משעינה, ציפור זרה עברה בחלומה... על שקיפות עורך מאיר היום כמו נגיעה מיוחלת, עכשיו את מסוגלת לראות את עצמך מקבלת אות של חסד.
אנו האויבים הגדולים של עצמנו... השטן בהתגלמותו- לעצמנו... המחמירים הדגולים של עצמנו... ארגון החמס של עצמנו.. חמסה עלינו:- ועל כך אני זועקת חמס- למען כולנו! (כתבתי על כך שיר שזכה לתגובות אוהדות אצל מזוכיסטים רבים וטובים)
ברצינות