משמעות החיים והמוות

ד"ר הידש שלום, אני בחור בן 25 , נשוי באושר, ומתגורר בחו"ל. הכל בחיי מתנהל בצורה טובה, ובאמת אין טענות. אלא שלאחרונה, התחילו להשתלט עלי מחשבות על החיים ומשמעותם ועוד יותר מחשבות על המוות. תמיד היתה לי חרדה מהמוות, אולי לא כ"כ מהמוות אלא יותר מעצם העובדה שאנחנו מתקיימים רק פעם אחת. עצם המחשבה שאנחנו קיימים רק פעם אחת מבעתת אותי מפחד. מחשבות אלו, בסופו של דבר גם הוליכו אותי לחשיבה על משמעות החיים: איך הגענו לכאן, מה היה לפני, מה יהיה אחרי, האם משהו או מישהו עומד מאחורי החיים האלו וכו'. המצב הגיע לידי כך, שלאחרונה יש לי מעין הרגשה סוריאליסטית בנוגע לחיים, הכל נראה כמו חלום, כאילו, אנחנו לא קיימים, כאילו כל זה הוא חלום עם סוף רע מאוד (מוות), שיש משהו מאחוריו. כאילו מעין הרגשה שיש משהו הרבה יותר עצום שעומד מאחורי עצם קיומינו. כמו שכבר אמרתי, אני מתגורר בחו"ל, ומלבד אישתי, אין לי פה אף אחד. מה שמוביל אותי ליותר מידי זמן פנוי עם עצמי ועם המחשבות האלו. אישתי לא ממש מבינה אותי, היא גם לא ממש מאמינה בפסיכולגיה ופסיכיאטריה כתחומים מרפאים (מצטער...), היא טוענת שהכל אצלי בראש ואני צריך לפתור את זה לבד. אני לא מחפש תשובות לשאלות האלו, כי אני יודע שלאף אחד אין (אולי זה גם מה שעושה את זה כ"כ גרוע...), מה שכן, הייתי רוצה לקבל עצה, איך להתמודד עם הפחדים האלו, ואיך להוציא לי אותם מהראש, והכי חשוב, איך אני "מחייה" את החיים שלי עוד פעם. כי כרגע ההרגשה שלי, היא ששום דבר לא משנה יותר מכיוון שאנחנו מתקיימים רק פעם אחת, בסוף נמות וזהו. - שהכל הוא מאוד זמני. מעין הרגשה של הבעת ספק בעצם קיומינו - מי אנחנו , איך הגענו לכאן, לאן אנחנו הולכים, מהו היקום... מישהו אמר לי שכל אלו הן שאלות נורמליות ביותר שכל בנאדם צריך לשאול. אני מסכים, אבל אני חושב שהשאלות האלו מפסיקות להיות שאלות טובות, כשהן מתחילות להשפיע עליך בחיי היומיום. - אז איך אני נפטר מהמחשבות האלו ? תודה מראש. בדוי.

הייי עם הבן אדם נולד אז למה הוא מת???? ועם הבן אדם מת אז למה הוא ביכלל נולד???

היי, כולנו נולדים וגם מתים בסופו של דבר(ולפעמים גם קודם..)אז למה בכלל לחשוב על זה יותר מידי, מה זה יעזור? לזה שמתים יש משמעות ביולוגית גרידא-זו עובדה ביולוגית. אפשר למצוא בזה גם משמעויות פילוסופיות כמו הצורך להסתלק מן העולם בסופו של מעגל החיים וכו' אבל זה לא משנה!חיים רק פעם אחת וחשוב לחיות אותם כמו שצריך ולא לשקוע במחשבות רעות וטורדניות ואם הן מופיעות מעצמן לא להתעסק איתן יותר מידי ויותר מידי לשאול:"למה"? כי זה רק לא יעזור.(בעיקר לך- השליח).

אם אתה חושב מחשבות כאלה שמדאיגות אותך ועושות אותך עצוב ובלתי מאושר, אז כנראה משהו בחייך עכשיו לא כל כך טוב, אולי זו הבדידות. תשנה את חייך וגם מחשבותיך ישתנו.

שלום, אפשר לענות לשאלתך במספר רמות, ברמה הפשוטה, כולם נולדים ומתים מה שחשוב זו הדרך, מה עושים בחיים ועם מי מתקשרים. כלומר האדם הוא "חיה" חברתית, והקשרים עם אנשים אחרים ואנשים הקרובים אליך, השפעתם עליך והשפעתך עליהם אלו הדברים החשובים. ברמה הפסיכולוגית: קיים זרם שלם בפסיכולוגיה הנקרא הזרם האקסיסטנציאליסטי, ברובו צרפתים, תחילה הפילוסוף סארטר והסופר אלברט קאמי, והפסיכולוג ויקטור פרנקל. פרנקל שהוא יהודי, עבר את השואה ושאל את השאלות שאתה שואל במחנות הריכוז ומצא להן תשובות. כמובן שתשובותיו היו אישיות שלו, וכל אדם צריך למצוא את מהות הקיום שלו. המטפלים לפי הגישה האקסיסטנציאליסטית (קיומית) חותרים למצוא תשובות לשאלות הקיומיות. ברמה הפסיכיאטרית: לתופעות שאתה מתאר ישנה חשיבות ובמיוחד כאשר אתה אומר שהן פוגעות בתפקוד היומיומי. חסרה אינפורמציה רבה לכן איני יכול לתת לך תשובה אישית יותר אבל מגוון האפשרויות לבעיה פסיכיאטרית רב ולדעתי כדאי מאוד להבדק אצל פסיכיאטר אפילו לשם אבחנה ולדעת היכן אתה עומד. יתכן שאלו הן מחשבות של דיכאון או חרדה ויתכן שהן רומזות לבעיה נפשית עמוקה יותר. בכל אופן כפי שאתה מתאר את הדברים הייתי מקבל את עצת אשתך רק בחלקה. נכון שכנראה הדברים הם בראש, אבל מסיבה זו כדאי לפנות לאיש מקצוע ולהתייעץ לגבי אבחנה ומה כדאי ואפשר לעשות. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

היי בדוי. אמנם בדוי אך אמיתי מאד. הדברים אותם אתה מתאר מוכרים לי מעברי הרחוק וההזוי כאשר שוטטתי לי ברחבי ארה"ב. תחושות דומות לאלה שאתה מתאר הביאו אותי לעזוב את לימודי בירושלים ולכתת רגלי אל מעבר לסמבטיון...בנדודי אלה מצאתי בן זוג וחייתי עימו ביער בקונטיקט. המחשבות האלה, בסופו של דבר, הוליכו אותי בחזרה ארצה. הבנתי שהכל תולדה של אי נחת גדולה מעצמי ומחיי, ולא ניתן לברוח מעצמי - אפילו לא לאמריקה...לכן, בדוי שלי, כאשר אתה אומר באותה נשימה כמעט, שאתה "חי בחו"ל",נשוי באושר", וש"מלבד אשתי אין לי פה אף אחד" האם אינך מתכוון: שאינך נמצא במקומך הטבעי? ובמקום להתעמת עם עצמך -אתה מתעמת עם מה שמחוץ לך? שולחת לך הרבה הזדהות, צוצלת.

חזור לארץ הקודש......................