מה דעתי

הייתי די בהלם כשקראתי את מה שכתבת. לרגע לא הבנתי. זה כל כך כל כך דומה למה שאני עברתי. אני גם עברתי גירושין קשים עם שני ילדים. אני לא צלחתי את ענין המשמורת. התמוטטתי, ולכן בעלי הוא שקיבל את המשמורת לצערי הרב. מאוד קשה לי עם זה. פסיכיאטרים נתנו לי, כמו לך, כדורים שונים ואיבחנו אותי אבחנות שונות: דיכאון מג'ורי, מאניה דיפרסיה אישיות גבולית וכ"ו... אני רוצה לדעת מה דעכתם: אם אחרי מאבק משפטי של שנה לקיתי במאניה ונאלצתי למסור את הילדים למשמורת לבעלי והיום הוא ההורה המשמורן. וכיום, לאחר חצי שנה, התאוששתי ואני מרגישה טוב יותר. אני מרגישה כי חזרתי להיות יציבה. מה הסיכויים שלי מבחינה משפטית להחזיר את הילדים אלי למשמורת? הילדים קטנים, בגילאי הגן. הסיבה שאני רוצה להחזירם אלי היא, שהקשר איתם חזק ואמיץ, ובעלי לשעבר מאיים שוב ושוב כי הוא ירחיקם ממני, והוא גם פועל לעניין זה.

אני מקווה שהסיפור שלי יתן לך דחיפה להתחזק ולהלחם על חייך ועל ילדייך. אני נלחמתי בשיניים, גם כשהייתי יוצאת ונכנסת לבתי חולים ובשלב כלשהו ניסו לקחת מרשותי את הילדים. אבל לא וויתרתי ושכרתי עו"ד וביחד נלחמנו וניצחנו! הילדים קיבלו ממני המון אהבה וביטחון, גם כשהרגשתי רע. תמיד ידעתי לשים את הכאב שלי בצד ולהעניק להם. גם כשהרגשתי על הקרשים. לא הייתה שום סיבה בעולם להפריד ביננו, מה גם שהם גדלו כילדים בריאים בנפשם ובגופם. אני מציעה לך לשכור עו"ד טוב שמתמחה במקרים כמו שלך ולא לוותר. את בטח מרגישה קטנה וחסרת אונים מול מערכת פסיכיאטרית ענקית ומערכת משפטית אכזרית. אני מחזקת את ידייך להילחם על האמת שלך. ואני מאמינה שאת, כמוני, בריאה בבסיסך. אל תתני לרופאים לשכנע אותך שאת חולה. אל תתני למערכת לשבור אותך! נפלת, נשברת, זה נכון, אבל אפשר לתקן ולהתחזק. אל תוותרי.