לא יודעת איך להסביר... שזה לא יהיה טריגר...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
זה מתחיל שוב.... מחול השדים הזה. היא לא הייתה צריכה להגיד את זה. (אמא שלי ע"ע הודעה מלמטה). עכשיו אני כל הזמן מדמיינת את דיקלה תלויה על עץ.... ואני חושבת על הסכין שיש לנו בבית... לא רוצה לחוזור לזה לא רוצה... ממש לא בא לי על זה. אני בוכה עכשיו. הדמעות פשוט יורדות מאליהן... ודיקלה עליה השלום... נראה לי שאני צריכה להתקשר לרופא שלי מחר.... זה כבר לא מצחיק.... אני פוחדת... מעצמי. לא אני לא אובדנית. אני רק רוצה להוציא את כל הרעל החוצה. 13 כדורים ביום ואמא עם פה גדול. היא בטח ישנה לה בכיף.... אני רק יושבת כאן ולא יודעת מה לעשות....
אני אכתוב לך שיר: שם השיר: שיר בכיף מבצע: קורין אלאל (מילים שמואל קלוסקי) לחן: קורין אלאל שיר בכיף שיר שקם עם הבוקר בא, שוטף יום נפתח אל הדרך יוצא, מסחף, קמה לי בבוקר, בוקר כבר מזמן על האש יש מים ובנתיים מה המצב בחוץ מעבר לחלון איך מתחיל לו יום אני עוד בחלום שיר בכיף ... אני נוסעת אל הדרך החופשית שמים מכחילים לאט לאט מעל דרכי קולות בוקר צבעים לילה זמן ללכת יש לי למה יש לי כמה תנו לגשת שיר בכיף שמש מכשפת נחה על הים אם תקשיב למוסיקה כל העולם ראש אל ראש אל גוף תשוקות והזיות מי אמר שלא נותנים בכיף לחיות שיר בכיף ... בברכה מיכאל(מיקי)
לרחל חייבים להרגע ולהשאיר את הטפל בצד ולא לגעת בו. כן, מילים יכולות להרוג, אבל את היא זו שנותנת להם את הכוח. כך שלאמא שלך יש כוח כל זמן שאת נותנת לה את הכוח ופוחדת מהמילים שלה. תהיי בטוחה בעצמך וכל הכוח של אמך יעלם ברגע.... תשמרי על עצמך הידש
